מומחה סייבר: חוק הרוגלות החדש הוא יצירה של אח גדול בריבוע 

הכנסת אישרה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית את "חוק הרוגלות", שהגיש ח"כ צביקה פוגל, איש סיעת עוצמה יהודית. החוק, שלא היה אמור לעלות להצבעה, גרם לסערה ענקית מצד חברי האופוזיציה שטענו כי החוק הוסר מסדר היום והוחזר אליו בלי הסכמתם. המציאות הזו אף גרמה לאופוזיציה לעזוב את האולם בעת ההצבעה על החוק ולכן הוא אושר בקריאה טרומית ברוב של 58 ח"כים מול מתנגד אחד.

תוכנו של החוק כולל סעיפים שמאפשרים לבית המשפט להתיר למשטרת ישראל, להשתיל תוכנת ריגול במחשבים או במכשירי סלולר של יעדי חקירה וזאת בלי שהאישור ניתן במעמד עדים או ידיעת הנחקר עצמו. עם זאת האישור הוגבל למקרים בהם יש חשד כי נעברה עברה שהעונש עליה הוא מעל עשר שנות מאסר או במציאות שבה יש צורך לתפוס עבריינים שביצעו עברה ושמבוקשים על ידי המשטרה. בנוסף נמנו עוד עבירות שבמקרה שלהם יהיה ניתן לבצע השתלת רוגלה.

אחד המתנגדים הראשיים לחוק, מחוץ לכנסת, הוא יאיר נתניהו בנו של ראש הממשלה וזאת כיון שהוא מעניק למשטרה כוח גדול מידי בבואה לחדור למידע של אזרחים. מנגד היועצת המשפטית לממשלה גם התנגדה להצעת החוק אולם ממניעים אחרים. היועמ"שית הביעה התנגדות לעובדה שפוליטיקאים מוחרגים מהחוק ולגביהם הוא לא יתפוס.

חדירה משמעותית לפרטיות

המחלוקת הזו, הובילה אותנו לשוחח עם ד"ר הראל מנשרי ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT, מרצה על סייבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובעברו ממקימי מערך הסייבר של השב"כ.

ד"ר מנשרי, הביע התנגדות תקיפה לחוק כיון שלדבריו הוא לא מאוזן ואין מספיק פיקוח על הפעילות שמותרת בו למשטרה. "פעם היה חוק האזנות סתר, שהוא מיושן היום מאד, שאפשר למשטרת ישראל לבקש צו של בית משפט שהתיר לה להאזין לטלפון הנייח של החשוד. זו היתה חדירה לפרטיות אבל חדירה יחסית מקומית. החוק החדש לעומת זאת מאפשר למשטרה לחדור לכל חשוד אל המחשבים שלו והסלולר ולשאוב משם את כל המידע שיש במכשיר. זה כל רשימת אנשי הקשר, כל ההודעות של הווטסאפים והסמס, כל המידע שיש במחשב כמו למשל מידע אינטמי במקרה שלחשוד יש מאהב או מאהבת וגם ניתן לשאוב את כל המידע שהחשוד בכלל שכח שיש לו, או מידע שמועבר אל המכשיר מחברים או מחברות פרסום כאשר המידע הזה קיים במחשב או בסלולר בלי ידיעת החשוד".

ד"ר מנשרי הוסיף עוד כי חדירה כזו תחלל לחלוטין את כל הפרטיות של האדם כיון ש"חדירה כזו מאפשרת לי לצלם בלי ידיעת החשוד את כל הסביבה שלו, להקשיב לכל מה שנאמר סביבו. אפשר גם לחדור לGPS של המכשיר ולדעת בכל רגע נתון איפה האדם נמצא ומה הוא עושה".

אבל מדובר רק במקרים שיש חשד כי נעברה עברה שדינה מעל 10 שנות מאסר?

"זו בדיוק הבעיה, מי יחליט מי זה אדם חשוד? הרי אפשר להעליל עליך עלילה והמשטרה תוכל לחדור אל כל המסמכים שלך ואל כל החיים שלך. החשודים יכולים להיות אנשי תקשורת, משפט, פעילים חברתיים ולמעשה כל אדם. הרי ברגע שיש חשד המשטרה תוכל לבקש צו במעמד צד אחד והיא לא תצטרך בכלל להתמודד עם התנגדויות. זו חדירה עצומה לפרטיות שלנו שאין בה שום איזון. תאר לך שהשוטר שכן שלך, שמדובר בסלבריטאי שיש לו מה להסתיר, באיש עסקים. לכולנו אפשר יהיה לחדור בלי שבכלל נדע. זו מציאות אבסורדית שבה למשטרה יש כוח אין סופי.

ד"ר מנשרי, ציין שברור לו כי משטרת ישראל צריכה חוק האזנות חדש עקב התעצמות הטכנולוגיה שמאפשרת לעבריינים לפעול בדרכים שלמשטרה לא היה עד עכשיו יכולת להתמודד איתה.

"המשטרה אכן צריכה חוק האזנות ורוגלות חדש. היא בהחלט צריכה כלים להתמודד עם עולם הפשע המשוכלל. בעבר היא פעלה על תוכנת ריגול מתקדמת אבל זו נאסרה עם הפרסומים בעיתונות. אבל החוק הזה גרוע, הוא חריף מידי, קיצוני מידי, ללא פיקוח מספק. החוק הזה הוא האח הגדול בכפולות אדירות לכן הוא רע. היה צריך לחוקק משהו אחר עם הגבלות נרחבות יותר ופיקוח רחב יותר וכל זה לא קיים בחוק הנוכחי. אז וודאי שהמשטרה צריכה חוק חדש אבל לא חוק כזה. מה שעשו כאן זה לקחת את התינוק ולשפוך אותו עם המים. היה צורך בחוק אבל ממש לא כזה", סיכם.