דו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (שלישי), מציג תמונת מצב עגומה בכל הנוגע להיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית. המהפכה הטכנולוגית שמטלטלת את העולם לא מקבלת מענה ראוי, בין היתר מאחר והממשלה זנחה את התוכניות שפותחו בממשלה הקודמת. הדו"ח קובע כי "לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלאכותית".
למעשה, שש שנים לאחר שהתקבלה החלטת ראש הממשלה לקדם את תחום ה-AI - עדיין לא אושרה בממשלה תוכנית לאומית כוללת לקידום התחום. התוכנית הלאומית שהשיקה שרת החדשנות דאז ביולי 2022 לא יושמה לאחר חילופי הממשלות.
תחת זאת אישרה הממשלה תוכניות בתחום לאורך השנים בפעימות – ו"מימושן איטי, חסר, ואינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו". בפועל, התקציב שאושר בפעימות עד כה הוא כמיליארד שקל, כחמישית מהתקציב שעליו הומלץ ב-2020. יתרה מכך, גם מתוך המיליארד – מרבית הסכום טרם מומש.
בביקורת עלה כי בשנים 2019-2024 ירד מקומה של ישראל בדירוג העולמי בפעילותה והשקעתה בתחום הבינה המלאכותית. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אמר כי "כאשר זה המצב אין פלא שירדנו במדדים הבינלאומיים. אין הצדקה לכך שחילופי ממשלות יגרמו לעצירת תוכנית שאיננה קשורה לוויכוח פוליטי ומטרתה להצעיד את ישראל קדימה באחת המהפכות העולמיות שתתעצם עוד יותר בשנים הקרובות".
פורום תל"ם (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) הגיב לדו"ח בחריפות: "לתחושתנו מרבית מהמסקנות המוצגות בדו"ח המבקר אינן משקפות את תמונת המצב האמיתית: על אף שהוצגו בפני צוות מבקר המדינה כלל הפעולות והמהלכים שנעשו בשנים האחרונות, במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, לא ניכר כי העובדות קיבלו ביטוי במסקנותיו.
"ישראל מדורגת בעקביות בעשירייה הראשונה במדדים בינלאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית, והמצב שלנו בהשוואה למדינות העולם נחשב למצוין".
פורום תל"ם כולל נציגים ממשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות"ת-מל"ג, משרד הביטחון - מפא"ת ומשרד האוצר.
סכנה לאירוע סייבר בביטוח לאומי
הדו"ח בחן גם את אבטחת המידע והגנת הסייבר במוסד לביטוח לאומי. נכון לפברואר 2024, מתבצעות בכל יום עשרות אלפי ניסיונות לתקיפת סייבר נגד המוסד. אירוע סייבר כזה עלול לגרום לפגיעה חמורה בפרטיות של מיליוני אזרחים ותושבים ולפגוע ביכולת לשלם קצבאות. חרף הסכנה, מדיניות הגנת הסייבר של ביטוח לאומי לא עודכנה 10 שנים, וועדת היגוי סייבר לא התכנסה זה שנתיים.
הדו"ח קבע כי נמצאו פערים ביכולת של ביטוח לאומי לזהות אירועי סייבר ולטפל בהם, לאור היעדרם של צוותים ייעודיים לנושא או הכשרות רלוונטיות. כך, קיים חשש כי לא יתאפשר לזהות את אירועי האמת בזמן סביר או בכלל.
בפועל, 50 אחוז מהנהלים הנדרשים להיכלל בתקנות אבטחת המידע של כל ארגון – אינם קיימים בביטוח לאומי; 87 אחוז מהתקנות במוסד מקוימות באופן חלקי בלבד; ולא מתבצעת כלל ביקורת תקופתית על עמידה בתקנות. בנוסף, ביטוח לאומי מעביר לגופים חיצוניים רבים מידע באמצעות מערכות לשיתוף מידע שהתגלו בהן פערי אבטחת מידע.
המבקר אמר כי "בייחוד בתקופת מלחמה - פרצות בתחום הסייבר הן בגדר מחדל. אסור להמתין שאויבינו יניחו את ידם על מאגרי המידע של הביטוח הלאומי - חובה לסתום את הפרצות הרבה לפני".
טרטור משפחות שכולות ונכי צה"ל
"אזרחי ישראל מטורטרים לחינם בגלל העדר שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה" – כך נכתב בדו"ח בנוגע ליישום "מדיניות פעם אחת". מדובר על מדיניות שמטרתה היא לקבל מידע מהאזרח פעם אחת בלבד ושיתופו בין גופי ממשלה לצורך מתן שירותים שונים, כך שהאזרח לא יידרש למוסרו בכל פעם מחדש. שמונה שנים עברו מאז שהתקבלה החלטת ממשלה בעניין – ועדיין אין למערך הדיגיטל נתונים ביחס להיקף השירותים שבהם מיושמת מדיניות זו. בפועל, גופים רבים ומרכזיים לא משתמשים בשדרת המידע (התשתית הטכנולוגית הממשלתית לצורך שיתוף מידע).
ניכר כי הביטוי החמור ביותר לכך נמצא בעבודת משרד הביטחון אל מול המשפחות השכולות ונכי צה"ל. נמצא כי המשרד אינו מקבל אישורים שונים ממשרדי הממשלה באופן ישיר באמצעות שדרת המידע, ובמקום זאת דורש לקבל אישורים אלו מבני המשפחות השכולות ונכי צה"ל.
בדו"ח נכתב כי "מצופה היה כי דווקא בתקופת מלחמת חרבות ברזל, שבה נוספו אלפי בני משפחות למעגל השכול וכן אלפי נכים, ישפר המשרד את השירות לאוכלוסיות אלו באמצעות חיבור לשדרת המידע תוך יישום מדיניות פעם אחת, ולא יטריח אוכלוסיות אלו להמצאת אישורים ואסמכתאות ממשרדים שונים שלא לצורך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו