ההבדל המהותי בין תכנות מסורתי לפלטפורמות Low-Code טמון בגישה שלהם לפיתוח. תכנות מסורתי כולל כתיבת קוד מפורט, שורה אחר שורה בשפות תכנות מורכבות, הדורשות מומחיות טכנית עמוקה ותהליכים ארוכים אשר גוזלים זמן רב.
תכנות כפי שאנו מכירים, מספק גמישות ושליטה רבה יותר אך דורש הכשרה וניסיון משמעותיים. לעומת זאת, פלטפורמות Low-Code מפשטות את תהליך הפיתוח על ידי שימוש בממשקים חזותיים ורכיבים מובנים מראש המאפשרים למשתמשים ליצור אפליקציות באמצעות פונקציונליות של גרירה ושחרור עם קידוד מינימלי.
הפתרון מצמצם את זמן הפיתוח ב-35 אחוזים, מוריד את מחסום הכניסה לעובדים שאינם מתכנתים, ומאפשר לחברות לעמוד בפרויקטים אליהם התחייבו בצורה מהירה ויעילה יותר.
לדברי זיו אברמוביץ', סמנכ"ל פיתוח בקבוצת Aman, היתרונות של Low-Code חורגים מעבר לזמני פיתוח מהירים יותר. "פיתוח Low-Code מאפשר לנו לקצר משמעותית בזמן ההכשרה של העובדים", הוא מסביר. "עקומת הלמידה של פלטפורמות כמו OutSystems פשוטה הרבה יותר משפות תכנות מסורתיות, מה שאומר שנוכל להכשיר כשרונות חדשים מהר יותר ולגרום להם לכנס לתוך המנגנון, ולהתחיל לעבוד על פרויקטים תוך שבועות ולא חודשים".
מתכנתים Out מיישמים IN
הדו"ח של גרטנר מצביע על כך שלמגמה זו יהיו השלכות עמוקות על כוח העבודה. ככל שחברות נוטות לכיוון Low-Code, הביקוש למתכנתים מסורתיים צפוי לרדת. במקום זאת, עסקים יתעדפו גיוס מיישמי Low-Code כיוון שמעבר לחיסכון בעלויות וקיצור זמנים, מגמה זו תאפשר הזדמנויות חדשות לכוח עבודה מגוון יותר.
"LowCode מיישר את המגרש", מוסיף אברמוביץ'. "אנשים שאולי לא הייתה להם גישה לתפקידי תכנות יכולים כעת להיכנס לעולם הטכנולוגיה. זה דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה בצורה שלא ראינו בעבר".
אחת החברות המובילות את התחום בעולם לפי גרטנר היא Infor. דדי מלאך, מנהל הפעילות של Infor בישראל הסביר כיצד השינוי משפיע על אסטרטגיות הגיוס: "אנחנו רואים שהתעשייה הולכת יותר ויותר למקום בו אין התמקדות רק בהעסקת מתכנתים מסורתיים עם מומחיות קידוד עמוקה.
במקום זאת, מחפשים יותר ויותר אנשים שיכולים להשתמש ביעילות בכלים Low-Code ו-No-Code אלה כדי לספק פתרונות מהירים. השינוי הזה מאפשר לנו להטמיע כישרונות חדשים מהר יותר ועוזר לצוותים שלנו להישאר זריזים וממוקדים בתוצאות העסקיות במקום להסתבך במשימות קידוד מורכבות. העתיד של הטכנולוגיה עוסק במהירות, נגישות וחדשנות, ו Low-Code הוא לב ליבה של השינוי הזה, ארגונים שישכילו לאמץ פתרונות אלו בהקדם, הם אלו שיובילו את התעשייה בעתיד".
השפעה רחבה על התעשייה
המעבר לכיוון LowCode הוא לא רק מגמה של חברות טכנולוגיה אלא מהדהד במגזרים שונים, כולל ממשלת ישראל. משרדי ממשלה החלו לאמץ את השימוש בפלטפורמות LowCode ובפרט במערכת OutSystems, שעברה את המכרז הממשלתי ונכנסה תחת פרויקט נימבוס - הענן הממשלתי הגדול בתולדות המדינה. "אימוץ פלטפורמות Low-Code, כמו OutSystems, על ידי משרדי ממשלה הוא אינדיקציה ברורה לאמון במערכות ולהסתמכות על הכלים הללו", אומר אברמוביץ'.
הדו"ח של גרטנר מדגיש את הנכונות של ארגונים בתעשייה לאמץ טכנולוגיות Low Code ו- AI. מגמה זו מורגשת בישראל הן בקרב גופי אנטרפרייז והן בקרב הממשלה. אברמוביץ' מוסיף "אם בעבר היינו נדרשים להסביר כחלק מתהליכי המכירה מדוע כדאי לגופים לממש יישומים על גבי פלטרפומת Low Code, הרי שהיום הבקשה לפתח באמצעות LowCode מגיעה מצד הלקוחות וזאת כדי לשפר זמני פיתוח ולהשיג Time to market מהיר יותר".
אתגרים והזדמנויות
המעבר ל-LowCode אינו חף מאתגרים. דאגה אחת בולטת היא שהסתמכות יתר על הפלטפורמה עלולה להוביל לחוסר הבנה טכנית עמוקה יותר בתוך הצוותים. "למרות שמדובר בפתרון חזק להפליא, תמיד חיוני לשמור על רמת ידע טכנית בסיסית", מזהיר אברמוביץ'. "יש עדיין מערכות מורכבות ופתרונות מותאמים אישית הדורשים מומחיות תכנות מסורתית".
למרות האתגרים, המגמה לכיוון LowCode נראית בלתי ניתנת לעצירה. עם זמני פיתוח מהירים יותר, עלויות הכשרה מופחתות וכוח עבודה יעיל ומגוון. כפי שמציע הדו"ח של גרטנר, עד 2026, מיישמי Low-Code יהיו בחזית תעשיית הטכנולוגיה, ויהווה שלושה רבעים מכוח האדם בענף הפיתוח הטכנולוגי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
