מחקר חדש חושף: מי באמת בסיכון לפיטורים בהייטק הישראלי

מחקר חדש ומקיף של מכון RISE Israel שופך אור על מגמות הפיטורים בענף ההייטק בישראל, ומציג תמונה מורכבת של מי נמצא בסיכון גבוה לאבד את עבודתו, כמה זמן לוקח למצוא עבודה חדשה, ולאן פונים המפוטרים.

המחקר, שניתח 168 אירועי פיטורים בחברות הייטק ישראליות ובמרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות מאז מרץ 2022, מבוסס על נתונים של יותר מ-30 אלף עובדים שנלקחו מהרשת החברתית-מקצועית לינקדאין.

מי באמת בסיכון?

בניגוד לתפיסה הרווחת, המחקר מגלה כי דווקא העובדים הטכנולוגיים הם בעלי הסיכון הנמוך ביותר לפיטורים - כ-20 אחוזים פחות מהממוצע. לעומתם, עובדים בתחום העסקי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיות מפוטרים.

גם הוותק בחברה מתגלה כגורם משמעותי: עובד עם ותק של 5 שנים נמצא בסיכון נמוך ב-25 אחוזים לפיטורים בהשוואה לעובד חדש, ואילו לעובד עם ותק של מעל 10 שנים הסיכון יורד ב-70 אחוזים. ממצא מפתיע נוסף הוא שגברים נמצאים בסיכון גבוה ב-10 אחוזים לפיטורים לעומת נשים.

השכלה ומציאת עבודה חדשה

המחקר חושף כי בעלי השכלה שאינה אקדמית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים. עם זאת, כאשר מדובר במציאת עבודה חדשה, התמונה מורכבת יותר - בעלי תואר ראשון מוצאים עבודה מהר יותר מבעלי תארים מתקדמים או מחסרי תואר. באופן מפתיע, בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות.

הנתון המדאיג ביותר נוגע לעובדים הצעירים ביותר: הזמן החציוני למציאת עבודה עבור בוגרי תואר טריים עומד על כמעט 8 חודשים - פי שניים מהממוצע. לעומתם, עובדים טכנולוגיים מוצאים עבודה חדשה בזמן הקצר ביותר - 3.4 חודשים בממוצע.

לאן הולכים המפוטרים?

המחקר מראה כי רוב המפוטרים (84%) נשארים בתעשיית ההייטק, כאשר עובדים טכנולוגיים ועובדים בתחום המוצר הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בתחום. במקביל, נמצא כי לבעלי תואר בתחומי ה-STEM סיכוי גבוה ב-25 אחוזים להישאר בהייטק לעומת בעלי תארים במדעי הרוח והחברה.

עוד עלה מהנתונים כי פיטורים יוצרים תנועה של עובדים מחברות גדולות לקטנות, כאשר 45 אחוזים מהמפוטרים עברו לעבוד בחברה קטנה יותר. בנוסף, למרות שרוב המפוטרים מחברות רב-לאומיות עוברים לחברות מקומיות, בסך הכל יש תנועה של עובדים לחברות רב-לאומיות.

לדבריו של ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון RISE, "התמונה שעולה מהמחקר היא מורכבת. מצד אחד הוא מצביע על דינמיות של ההייטק הישראלי תוך חלוקה מחדש של ההון האנושי בתוכו, ומצד שני מדגיש את הפערים המשמעותיים הקיימים בין קבוצות עובדים שונות בתעשייה".