OpenAI, החברה מאחורי הצ'אטבוט הפופולרי ChatGPT, מתכוונת "לסגור את הברז" למשתמשים ממדינות "לא נתמכות" החל מה-9 ביולי. בין המדינות שיודרו משירותי הבינה המלאכותית של החברה: רוסיה, איראן, ערב הסעודית וסין.
במייל שנשלח למשתמשים באזורים אלו אתמול (שלישי), החברה הודיעה: "הדאטה שלנו הראתה כי הארגון שלך בעל תעבורת API מאזור ש-OpenAI איננה תומכת בו בשלב זה. החל מה-9 ביולי, נחסום לחלוטין את הגישה מאזורים שאינם ברשימת המדינות המאושרות על ידנו. על מנת להמשיך ולהשתמש בשירותים של OpenAI, עליכם להתחבר לשירות באזור נתמך".
חברת OpenAI מציגה את מנוע ה-GPT 4o. אם אתם מסין, רוסיה, ערב הסעודית או איראן - לא תוכלו לגשת אליה // צילום: OpenAI
מהלך רחב יותר נגד סין?
המהלך של מפתחת ChatGPT מגיע על רקע מתיחות גוברת בין ארה"ב לסין, הכוללת סנקציות ומכסים הדדיים בתחום הטכנולוגיה. רק בחודש פברואר האחרון, OpenAI סגרה חשבונות, שלטענתה שימשו "שחקנים זדוניים" לצורך התקפות פישינג ופיתוח תוכנות זדוניות, מארבע מדינות שונות.
יחד עם זאת, ההחלטה עלולה להשפיע גם על משתמשים לגיטימיים, בהם לקוחות של חברת Vercel האמריקנית, שדיווחו על קבלת ההודעה בשל השימוש שהם עושים בשרתים בהונג קונג - אזור שאינו נתמך על ידי OpenAI.
כשטכנולוגיה מתנגשת בגיאופוליטיקה
הצעד של OpenAI מעלה שאלות על מקומן של חברות טק גלובליות בעולם בו אינטרסים פוליטיים, עסקים וטכנולוגיה מתערבבים יחדיו, והאם זה לגיטימי שחברה "תחרים" בפועל מדינה כזו או אחרת, יהיו הסיבות אשר יהיו. ומה אם מחר תהיה זו ישראל שתיחסם?
בשיחה עם "ישראל היום", מסביר אביב הוקר, מייסד שותף ו-CRO בחברת "פאדום" (Faddom) שפיתחה פלטפורמה למיפוי ותיעוד תשתיות מחשוב, כי "כלים טכנולוגיים של חברות בינלאומיות כמו OpenAI, גוגל, אמזון ומיקרוסופט מאפשרים לארגונים לעבד כמויות עצומות של נתונים בצורה מאובטחת ויעילה. עם זאת, השימוש הגלובלי הנרחב הזה גם מעלה שאלות פוליטיות בזירה הבינלאומית".
"דוגמה בולטת לכך ראינו לאחרונה בקריאה של עובדי גוגל לנתק את ישראל מהענן הפומבי של החברה, מחשש שהטכנולוגיה תשמש לפעולות המפרות את זכויות האדם של הפלשתינים – הפעם זה נגמר בפיטורי העובדים שהובילו את המחאה, אך מי יודע מה יקרה עוד כמה שנים?", תוהה הוקר.
לדבריו, "עצם היכולת של חברות טכנולוגיה בינלאומיות להפעיל סנקציות על מדינות - מציבה אותן בעמדת כוח משמעותית ואותנו הישראלים בבעיה, שכן רוב הייצוא של ישראל מגיע מהייטק".
"סנקציות מסוג זה יכולות לגרום לשיבושים כלכליים וטכנולוגיים במדינות הנפגעות ולהוות לחץ לשינוי מדיניות. בנוסף, חברות אלו מחזיקות במידע ובתשתיות חיוניות, ולכן יש להן השפעה פוליטית גדולה על מדינות רבות", הוא טוען.
עוד הוא מסביר כי "במקרים של סנקציות טכנולוגיות, כמו ניתוק מהענן הפומבי, עלולות להיגרם הפרעות משמעותיות לפעילות הכלכלית והטכנולוגית של המדינה הנפגעת, מה שיכול לשמש ככלי לחץ לשינוי מדיניות. בעיה גדולה כשמדובר בחברה פרטית מול מדינה ריבונית".
היום אלה סין ורוסיה, מחר זאת עלולה להיות ישראל?
לדבריו של הוקר, תרחיש של חסימת ישראל משירותים טכנולוגיים שונים הוא כמעט בגדר הבלתי אפשרי בשלב זה, אך לא לעולם חוסן. "אם OpenAI, חברת הבינה המלאכותית המובילה בעולם, תחליט לחסום חברות ישראליות מגישה לשירותיה, ההשלכות עלולות להיות משמעותיות מאוד"
"חברות טכנולוגיה ישראליות רבות מסתמכות על כלים ושירותים של OpenAI לפיתוח מוצרים ושירותים חדשניים. חסימה כזו תגרום בשלב הראשון להאטה בפיתוח ובשלב השני לנטישה של חברות את ישראל", הוא טוען.
הפתרון – פיתוח תשתיות מקומיות
"תחום הבינה המלאכותית הוא מרכזי בחדשנות הטכנולוגית העולמית, וחסימה כזו עלולה להחליש את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה. בהקשר זה, פתיחתה של חברת 'הבינה המלאכותית הכללית' של איליה סוצקבר (אחד המייסדים של OpenAI, שעזב לאחרונה את החברה על רקע חילוקי דעות עם המנכ"ל סם אלטמן, ד"ג), בתל אביב הוא משמעותי מאוד", מסביר הוקר.
לדבריו, "החברה החדשה בעלת שני סניפים - בארץ ובארה"ב. לא רק שהיא תאפשר לעובדים בארץ שליטה רבה יותר על פיתוחים טכנולוגיים, היא תקשה על החרמת ישראל דרך חברה זו או אחת כמו OpenAI".
"יוזמה זו מדגישה את החשיבות של פיתוח תשתיות מקומיות וחיזוק היכולות הטכנולוגיות בתוך ישראל, ובכך תורמת להבטחת המשך החדשנות והפיתוח גם במצבים של סנקציות או חרמות", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו