"איטיות, חוסר ידע וחובבנות": בכירי מגזר הטק במתקפה חריפה נגד הממשלה

הטק הישראלי בצרות? בהמשך לדיון שכבר התקיים בכנסת ועסק בתחום הבינה המלאכותית, התקיים היום (שלישי) ביוזמת ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), דיון מיוחד בוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בסוגיית מקומה של ישראל במרוץ הטכנולוגי הגלובלי והשפעותיו הגיאופוליטיות.

הדיון התמקד בתשתיות לאומיות הנוגעות לטכנולוגיות מתקדמות, שבכוחן להעניק לישראל יתרון אסטרטגי ולחזק את מעמדה כמדינה יצרנית עצמאית. בדיון השתתפו בין היתר מייקל אייזנברג, שותף בקרן הון סיכון "אלף", נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי של אנבידיה ישראל, ד"ר דן דוידי, נציגי משרדי הממשלה ומומחים בתחום.

לדבריו של מייקל אייזנברג, "כשקמה הממשלה נפגשתי פעמים רבות עם שרי האוצר, הכלכלה והמדע, נכתבו תוכניות, שרובן עדיין במגירה. כמו שבמאה הקודמת היו מדינות גרעיניות וכאלה שלא, בעתיד הנראה לעין יהיו מדינות עם יכולות בינה מלאכותית וכאלה שלא".

"אין לנו את הפריווילגיה לא להוביל. אם האוצר לא יודע לתעדף את ההשקעה הזאת (בבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, ד"ג) על פני שטויות, אם משרד הכלכלה לא יודע לעבוד בצורה רצינית כפי שראינו בדו"ח על המכס על מוצרים מטורקיה, אם משרדי הממשלה לא יבנו תכניות ביצוע, מתקצוב לגיוס טאלנטים וכוח מחשוב – אז זוזו מהדרך. אין מצב שאנחנו מפסידים במלחמה הכלכלית והביטחונית הזו בגלל האיטיות, חוסר הידע והחובבנות שלכם", טען בדיון אייזנברג.

גם ה-Country Director Nvidia Israel, נתי אמסטרדם, התייחס בדיון לחשיבות שבהמשך פיתוח מערכות AI בישראל: "אנחנו נמצאים היום בתחילתה של המהפכה התעשייתית החדשה, מהפכת הבינה המלאכותית".

"ישראל היא מובילת הייטק עולמית עם חוקרים ומדענים פורצי דרך, וכדי שנמשיך להוביל גם בעידן ה-AI, צריך להקים ולהעניק לתעשייה הישראלית גישה לתשתיות שיאיצו את ההון האנושי בישראל בכל התחומים והתעשיות, ומהצד השני יאפשר לאזרחים הישראליים ליהנות גם הם מהפירות של מהפכת ה-AI", כך לדבריו.

ד"ר דן דוידי, מנכ"ל ומייסד "אור", חברה המייצרת דלק טילים תוך שימוש בביולוגיה סינתטית: "אנחנו צריכים להגדיר מטרות. ממשלת ארה״ב עשתה את זה טוב מאוד. הם לא קבעו ליזמים או ליצרנים איך לעשות את זה, אלא, תקצבו דרך סובסידיות והשקעה בתשתיות, את הדרך לעשות את זה. ממשלת ישראל צריכה כמו שידעה להקים את 'כיל', להקים תשתיות פיזיות".

סיוון סגיטי, סגנית מנהל הרשות להשקעות, התייחסה בוועדה לפרסומים לפיהם אינטל עוצרת את הרחבת המפעל בקרית גת וטענה כי "לאינטל יש עניין של ספקים שהם מתקשרים איתם, בוחנים מקצועית שלב נוסף. מדובר בשינויי לו״ז, בתוכנית ההשקעה כזו של 90 מיליארד ש״ח יש שינויים בלו״ז. גם בכתב האישור יש תזוזות בין השנים".

"אין תוכנית ואין יעדים"

בשיחה עם "ישראל היום", מרחיב אייזנברג את דבריו וטוען כי "זה נראה שלמדינת ישראל פשוט אין תוכניות ביצוע, אין יעדים ואין מי שאחראי על הביצוע. לכן דברים נראים כמו שהם נראים ואנחנו הולכים ומפסידים במלחמה הטכנולוגית".

"צריך להבין - עליונות טכנולוגית היא נכס לאומי וזה חלק משמעותי מסל היכולות שלנו להשפיע על מדינות אחרות במגוון של תחומים. כמו שאמרתי בוועדה - אין לנו את הפריווילגיה לא להוביל בתחום הטכנולוגי".

על השאלה כיצד על הממשלה לפעול לדעתו על מנת להחזיר את ישראל למסלול ההובלה בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת והבינה המלאכותית, טען אייזנברג כי "על ראש הממשלה למנות בדחיפות שר או שרה לבינה מלאכותית שיש לו את היכולת לארגן משאבים ולתת למשרד תקציב עתק, מתוך הבנה כי מדובר בשקעה מאוד משמעותית בעתיד של כולנו". 

נתי אמסטרדם, Country Director Nvidia Israel, אמר: "מחשוב מואץ לבינה מלאכותית הוא תשתית לאומית קריטית. כשם שמדינות נדרשות למשק חשמל, גז או מים מתפקדים - כך נדרשת למדינה תשתית בינה מלאכותית ומחשוב לאומית. מהפכת הבינה המלאכותית נוגעת בכל תחומי החיים - וכדי להשתלב במהפכה בעמדת מובילות, ישראל צריכה לוודא שכל מי שעוסק במחקר ובפיתוח - החל מהאקדמיה ועד לסטארטאפים, לא יצטרכו להתחרות על משאבים מקומיים או גלובליים, ויקבלו גישה מלאה לתשתיות המחשוב, שהן בסיס לפיתוחים מדעיים וטכנולוגיים רבים שיקדמו אותנו בשנים הבאות. כשם שנותנים מענקים לחוקרים באקדמיה, ולסטארטאפים דרך רשות החדשנות, ניתן גם לספק להם 'מענקי מחשוב' ולאפשר להם גישה לתשתיות שיסייעו להם לפתח את המובילות העולמית של ישראל גם בעולם הבינה המלאכותית.

"עוד סיבה להשקיע בתשתיות מיחשוב לבינה מלאכותית היא העובדה שאין עוד מי שישקיע במודלי שפה לשפה העברית. על מנת לשפר את השירותים לאזרח, זהו אינטרס לאומי שהמדינה תפתח את האמצעים הדרושים לפיתוח מודלי בינה מלאכותית יוצרת המבינים את התרבות הישראלית, את השפה העברית, ועוד. במקביל, כחלק מפיתוח התשתיות, צריך להשקיע בחינוך לבינה מלאכותית כדי שנערים ונערות יבינו ויכירו את האפשרויות שנפתחות בפניהם בעידן הבינה המלאכותית, לצד האתגרים החדשים, באופן שיכין אותם לעולם העבודה החדש ויעודד אותם לקחת חלק בפיתוח טכנולוגיות העתיד".