תמרור אזהרה ברור למדינה: בלי חרדים וערבים, ההייטק הישראלי יגווע

כשברקע השיח על חלוקת הנטל בחברה הישראלית, הדו"ח השנתי של רשות החדשנות על מצב ההייטק, שפורסם היום (שלישי), מגלה כי הגדלת שיעור השתלבותם של חרדים וערבים בהייטק הישראלי הינה גורם קריטי להמשך צמיחתו של הענף בשנים הבאות.

מהדו"ח עולה בין היתר כי גברים חרדים מהווים רק אחוז אחד מהמועסקים במגזר ההייטק, כאשר דווקא הנשים החרדיות מיוצגות בשיעור גבוה יותר ומהוות כ-1.7 אחוזים מכלל כוח העבודה בתעשייה.

בקרב האוכלוסייה הערבית המצב אינו טוב יותר, כאשר גברים ערבים ונשים ערביות מהווים כאחוז וחצי וחצי אחוז בהתאמה מכלל כוח העבודה בהייטק. כלומר, בעוד חלקם של חרדים וערבים באוכלוסייה מוערך בכמעט 35 אחוזים, הם מהווים פחות מ-5 אחוזים מעובדי ההייטק.

לצורך השוואה, גברים מהמגזר הכללי מהווים כמעט 65 אחוזים מכלל העובדים בהייטק, ואילו נשים מהמגזר הכללי מהוות 31 אחוזים מהעובדות במגזר המהווה את הקטר המרכזי של המשק הישראלי.

בשיחה עם "ישראל היום", מדגיש יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, כי "מיצוי ההון האנושי הוא מפתח להנעת ההייטק המקומי קדימה. יש גבול לכמות הגברים והנשים מהמגזר הכללי שיכולים ורוצים לעבוד בהייטק, ועל כן המטרה היא למצות טוב יותר את ההון האנושי באוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג".

"שילוב של האוכלוסייה החרדית והערבית בהייטק זהו אתגר מרכזי של רשות החדשנות ושל מדינת ישראל כולה, כשאחד המפתחות לשינוי המצב הוא קידום חינוך טכנולוגי במגזרים אלו", מסביר סטופל.

לצד זאת, נקודת אור ניתן למצוא בשילוב הגובר של חרדים וערבים בעשור האחרון במשרות טכנולוגיות בחברות לא-טכנולוגיות (לדוגמה במערכות מידע בבנקים). לדברי הרשות, מגמה זו עשויה להוות מקפצה לכניסת עובדים ממגזרים אלה אל לב ההייטק.

ההייטק על פרשת דרכים

ברמת המקרו, תרומתו של ההייטק למשק הישראלי ממשיכה להיות מכרעת. ב-2023 חלקו של ההייטק בתוצר עמד על 19.7 אחוזים (כ-340 מיליארד שקל), ועל 53 אחוזים מהייצוא (73.5 מיליארד דולר).

במקביל, מספר המועסקים בתעשייה גדל ב-2023 ב-2.6 אחוזים ל-396 אלף עובדים, נמוך משמעותית מהממוצע בשנים האחרונות, ואילו השכר הממוצע בהייטק גדל ב-2023 ב-7 אחוזים ל-30,217 שקל, פי 2.74 מהממוצע במשק. ראוי גם לציין כי ברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף הייטקיסטים.

ברשות מציינים כי מרכזיותו של ההייטק בכלכלת ישראל שקולה למשקל של משאבי טבע במדינות עתירות מחצבים.

בין 2018 ל-2023 ההייטק היה אחראי ליותר מ-40 אחוזים מהצמיחה בישראל, ובעיקר שימש כ"בולם זעזועים כלכלי" בתקופות של משברים כגון מגפת הקורונה וטלטלות גיאו-פוליטיות שונות - ועל כן ברשות מדגישים את החשיבות של ההייטק גם בתקופת המלחמה, שבה ההוצאות הביטחוניות של המדינה נוסקות.

תמרור אזהרה לעתיד

לצד נתוני המקרו החיוביים, ישנם גם מספר תמרורי אזהרה לגבי העתיד. הדבר מתבטא בייחוד בשכבה הרגישה ביותר לזעזועים, חברות הסטארט אפ, שכבר ב-2023 חוו ירידה של כ-55 אחוזים בהיקף הגיוסים.

כעת, לפי סקר שערכו ברשות ברבעון הראשון, כ-40 אחוזים מהם צופים כי הגיוסים הבאים יהיו לפי שווי נמוך יותר, בשעה שבדרך כלל שווי החברה עולה מגיוס לגיוס. רק 39 אחוזים מהסטרטאפים שמגייסים הון מעריכים בסבירות גבוהה שיצליחו לגייס את הסכום לו הם זקוקים.

מגמה מדאיגה נוספת היא בריחה של קניין רוחני, כאשר לפי סקר של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI שנערך בקרב קרנות הון הסיכון המובילות, כמעט 40 אחוזים מהקרנות מדווחות כי לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה קניין רוחני לחו"ל עקב חוסר היציבות המקומית.

בשורה התחתונה, כותבי הדו"ח סבורים כי ההייטק הישראלי עומד בפני פרשת דרכים לאחר תקופה של צמיחה מהירה מאז 2018. השאלה היא האם, במבט קדימה, ההייטק יחזור למתווה של צמיחה, ייכנס לקיפאון כמו בעשור שלאחר פיצוץ בועת הדוט-קום ב-2001, או חלילה יעבור לנתיב של צמצום.