אם בעבר מלחמות בין מדינות נעשות באוויר, בים וביבשה, בעידן הנוכחי נוסף גם מימד הסייבר - שיכול לבדו להכריע את המלחמה. שימוש במרחב הזה ניתן לראות בבירור במלחמה בין רוסיה ואוקראינה, מלחמת ״חרבות ברזל״, ובעיקר במלחמת הצללים הנמשכת זה שנים בין ישראל לאיראן.
קבוצת תקיפה, שלא ברור נכון לעכשיו האם היא קשורה לטהרן או לא, הודיעה כי פרצה למערכות של משרד הביטחון, העלתה סרטון בו היא מציגה את הפריצה לכאורה, וטענה כי הצליחה להשיג סיסמאות לאתרים הקשורים למשרד הביטחון כמו אתר הרכש הישן בו נמצא מידע על ספקים שונים.
איראן: מתקפת סייבר השביתה עשרות תחנות דלק. החזית בין ישראל וטהרן נמשכת כבר שנים. ארכיון // צילום: רשתות חברתיות
הפרסום המהיר של התוקפים הוא חלק ממלחמה פסיכולוגית של גופים אנטי-ישראליים שמטרתם להשפיע על חוסנו של האזרח הישראלי, זאת כאשר תוקף משמעותי היה שומר על האירוע בשקט ומנסה להתפשט ברשת ככל הניתן בכדי להשיג תוצאות משמעותיות יותר. הדבר מעיד בעיקר על פריצה לרשת שולית וכנראה ישנה.
מרבית מקבוצות התקיפה אשר תוקפות את ישראל מנסות לייצר מלחמה פסיכולוגית על ידי פרסום פייק כמו טענות להפלת אתרים של סמלי שלטון, על אף שאלה לא באמת נפלו, ובכך להשפיע על דעת הקהל הישראלית ולזרוע פחד שמטרתו להשפיע על החוסן הישראלי, כאשר הדבר הפך לברור במיוחד במלחמת "חרבות ברזל".
אבל בסייבר כמו בסייבר - לא הכל מתבסס על פייק ואפקט פסיכולוגי. גם חולשות מנוצלות, כאשר מספיקה הגדרה אחת לא נכונה בשביל לגרום לתוקף להשתלט על מחשבים במקומות רגישים כמו משרדי ממשלה, בתי חולים ואפילו ברשתות של כוחות ביטחון.
מספיק לחשוב למשל מה היה קורה למדינה בזמן מתקפת טילים מאסיבית, אם כלל בתי החולים היו מושבתים בעקבות מתקפת סייבר מוצלחת. עובדה שאגב מטרידה את העולם הרבה פחות מאשר תקיפה פיזית של בית חולים, למרות שהיא עלולה להיות מסוכנת לא פחות (דוגמה לכך ניתן לראות בתגובה לתקיפה על בית החולים שיפא בעזה, שלא הייתה ישראלית בכלל, לעומת חוסר ההתעניינות בתקיפות הסייבר שעברו הלל יפה או מעייני הישועה). נראה כי העולם מתקשה להבין שתקיפת סייבר היא מתקפת טרור לכל דבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו