מלחמת "חרבות ברזל" הובילה לעלייה חדה בחשיפה של ילדים לתכנים בעייתיים באינטרנט וברשתות החברתיות, כאשר גורמי מקצוע מזהירים כי לא פחות מ-73 אחוזים מהילדים נחשפים לתוכן גרפי קשה, המוביל לתסמינים פסיכולוגיים שהשפעתם עלולה להיות הרסנית.
על פי מחקרים, כ-40 אחוזים מהילדים בישראל נחשפו במהלך שנת 2023 לפגיעות או לתכנים בלתי הולמים ברשת, בעיקר לאלימות, בריונות ולתכנים בעלי אופי מיני. במקביל, דו"ח של חברת בזק העלה כי חלה עלייה של 44 אחוזים בשימוש של ילדים ברשתות החברתיות ועלייה של 21 אחוזים בצריכה של שירותי הזרמת מדיה בשידור חי.
הרשתות החברתיות הן המקורות העיקריים לחשיפה לא רצויה של ילדים לתוכן קשה. ארכיון // צילום: רויטרס
במקביל, חלה עלייה בקרב ילדים ובני נוער שהעידו כי הרשתות החברתיות פוגעות להן באיכות ושעות השינה – מ-58 אחוזים ב-2019 ל-63 אחוזים ב-2023. המשמעות – רוב הצעירים לא יכולים לוותר על שימוש בפלטפורמות השונות, גם כאשר הדבר פוגע בבריאותם.
ואיפה ספקיות האינטרנט בסיפור?
על פי חוק התקשורת, ספקיות האינטרנט והסלולר מחויבות לספק הגנה אפקטיבית וללא תשלום מפני תכנים פוגעניים כגון פורנוגרפיה ואלימות קשה. יחד עם זאת, דו"ח מבקר המדינה משנת 2022 מצא כי ילדים בישראל חשופים בגילים צעירים מאד לתכנים קשים, מה שמוביל בין היתר לעלייה בפגיעות המיניות ברשת.
מבדיקה שערכה עמותת "לוקחים אחריות", שמטרתה לבדוק את איכות ההגנה שמעניקות הספקיות השונות (קרי האם היא חוסמת 100 מהכתובות הפוגעניות הפופולריות בארץ ובעולם), הקלות שבה ניתן לעקוף אותה והאם היא נועלת את אפשרות "החיפוש הבטוח" באתרים ובאפליקציות השונים, עולה כי בעוד שכמה ספקיות עומדות ברף הדרוש לפי חוק, חלק נכשלו כישלון חרוץ.
למקום הראשון הגיעו חברות פרטנר, 012 ורימון, עם חסימה של כ-100 אחוזים מהאתרים הפוגעניים שנבדקו, קלות עקיפה בינונית, וחיפוש בטוח מופעל. במקום השני נמצאות אקספון ו-wecom, עם חסימה של כ-94 אחוזים מהאתרים הפוגעניים שנבדקו, קלות עקיפה בינונית, וחיפוש בטוח מופעל.
למקום השלישי הגיעה חברת הוט, עם חסימה של כ-86 אחוזים מהאתרים הפוגעניים שנבדקו, קלות עקיפה קלה, וחיפוש בטוח מופעל. הספקיות שלא עמדו ברף הבדיקות וחסמו רק בין 0 ל-25 אחוזים בלבד מהאתרים הפוגעניים, ללא חיפוש בטוח מופעל ועקיפה קלה: גולן טלקום, פלאפון, 019, סלקום ובזק.
לדבריו של סער חלק, סמנכ"ל עמותת "לוקחים אחריות", "כשעבדנו על הדו"ח, הופתענו מהפער בין ההבטחות לבין המציאות בשטח. חשוב לנו שמשרד התקשורת ייקח את האחריות שלו כחוק, יפעל ליצור תקן, ויפקח על הספקיות. אנחנו פועלים מסביב לשעון כדי להביא רגולציה בתחומים האלה לישראל, אבל לא ייתכן שעמותה תעשה את העבודה של משרדי הממשלה".
אוהד עזרן, סמנכ"ל "המרכז הישראלי למוגנות ברשת": "אנחנו מזהים כי יותר ויותר ילדים מפתחים תסמיני הלם קרב בגילים נמוכים מדי, עקב חשיפה לא מבוקרת לתכנים קשים. ישנן יוזמות פרטיות ומבורכות של הורים אשר לוקחים את המציאות לידיים ומטפלים בבעיה באופן אקטיבי, אך לצערנו זה לא מספיק. אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות לקחת אחריות ולהגן על ילדינו בכל דרך".