שבועיים לפני טבח ה-7 באוקטובר, פורסם דו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית בו מוסבר מדוע הרשתות החברתיות מהוות איום בטחוני על ארה"ב ובעלות בריתה. "בייג'ין השקיעה מיליארדי דולרים בבניית אקו-סיסטם, שבו מסרים ודיסאינפורמציה של הרפובליקה העממית של סין מקבלים בולטות ודומיננטיות", קבע הממשל האמריקני.
במילים אחרות, ארה"ב טוענת כי מדינות וגורמים שונים הפכו את האלגוריתם של פייסבוק, כמו גם של רשתות חברתיות אחרות, לכלי נשק מעצמתי ולחלק בלתי נפרד ומשמעותי ממאבקי הכוחות המתנהלים בעולם.
תיעוד ממצלמת מחבל. תיעדו בעצמם, ואז הצליחו לשכנע שמדובר בזיוף // צילום: מתוך הרשתות החברתיות
רשתות חברתיות חיות ומתפרנסות מתכנים קיצוניים ומקטבים, הזוכים לחשיפה גבוהה יותר מטבען. בהתאם, מדינות מקימות רשתות של בוטים ופרופילים מזויפים, שביום פקודה משתפים תכנים של לוחמה פסיכולוגית ויוצאים במבצעי תודעה והשפעה – והרי לכם חזית לחימה נוספת לכל דבר ועניין.
ציון 20 שנה להקמתה של פייסבוק הוא זמן טוב לחשבון נפש, לא רק בארה"ב אלא גם אצלנו. מההיבט הישראלי, גם אנחנו מוצאים עצמנו במרכזו של שדה הקרב הזה. לאחר שני עשורים של פעילות, ניתן לומר שהאויבים שלנו משתמשים ברשתות החברתיות בכלל, ובפייסבוק בפרט, ביעילות רבה כדי לפגוע בביטחונה של ישראל.
שיטוט בפייסבוק בעיניים ביקורתיות עשוי לחשוף את הבוטים "המקומיים" שלנו, המקדמים מסרים שמטרתם לזרוע פילוג בעם. לרוב מדובר בפרופילים בני מספר חודשים או בני שנה שנתיים, שחלקם מעלים כמות בלתי סבירה של פוסטים מדי יום וחלקם כותבים בשפה עילגת בעקבות שימוש בגוגל טרנסלייט.
בראשית 2023, חשף השב"כ כי גורמים זרים הקימו פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות וקידמו תוכן מקטב ותאוריות קונספירציה לציבור הישראלי. במקביל נחשף כי איראן היא זו שעומדת מאחורי קבוצות פייסבוק כמו "הציידים", "מחזירים אותם הביתה עכשיו", "גוש קטיף חוזרים הביתה" ועוד.
בשבעה באוקטובר התרחשה קפיצת מדרגה, כאשר ניכר כי מדינות וגורמים זרים נערכו מראש לביצוע קמפיין השפעה נגד ישראל. המהירות והאופן המסודר שבו מסרים אנטי-ישראליים הציפו את הרשתות החברתיות העידו יותר מכל על העובדה כי הם הוכנו מראש וחיכו ל"יום פקודה".
הצלחתם הייתה רבה. למרות שמחבלי חמאס השתמשו ברשתות החברתיות כדי לתעד את מעשיהם, הם הצליחו למרבה האירוניה לשכנע חלק לא מבוטל מהעולם שלא היה טבח וכי אותם סרטונים, שהם עצמם הפיצו - הם זיוף.
המציאות הזו איננה מפריעה לרשתות החברתיות, אלא להפך. התנועתיות בתוך הרשת מועילה להן מבחינה כלכלית והן אינן נושאות באחריות על התכנים המתפרסמים אצלן. חוק ההגנה על הרשתות החברתיות, שנחקק בארה"ב בשנת 1996, הביא לפריחתן של הרשתות החברתיות ויצר מציאות אבסורדית בה הן מרוויחות מהתנועתיות, אך אינן נושאות באחריות על התכנים.
הטלת מגבלות וחקיקה
הפתרון - הטלת מגבלות. להפצת שקרים צריכה להיות אחריות. ישראל צריכה לשתף פעולה עם גורמים בארה"ב הקוראים לקידום צעדים רגולטורים, דוגמת חיוב הרשתות לפתיחת ממשק המשתמש שלהן לחוקרים, חשיפת נתונים ויצירת יכולת מעקב לזיהוי בוטים, בכדי להסיר אותם בזמן אמת.
במקביל, ישראל לא צריכה להמתין לארה"ב ויכולה, ואף חייבת, להתקדם בעצמה בחקיקה אשר תקבע שפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות אחראיות על התכנים שמתפרסמים אצלן. כיוון שהנושא מעסיק כיום מספר רב של מדינות, חקיקה ישראלית עשויה להכריח את בכירי פייסבוק לתת את הדעת לעניין לאחר 20 שנות פעילות, ולו בגלל החשש שהדבר יוביל לחקיקה דומה במדינות נוספות בעולם.
לפני שביעי באוקטובר חקיקה מסוג זה הייתה מתפרשת כסתימת פיות, אך יש לקוות שנבחרי הציבור נמצאים כיום תודעתית במקום אחר ומבינים שביטחונה של המדינה ושל אזרחיה נמצא על הכף, ועל כן יש לאחד כוחות ולקדם את החוק להגבלת כוחה של פייסבוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו