זהירות: סוחרים בפרטיותכם

קלות האיסוף והסחר במידע על מתבגרים וצעירים ברשת נחשפת בתביעות הדדיות שנדונות לאחרונה בין החברות מטא (בעלת פייסבוק ואינסטגרם) וטוויטר לבין "ברייט דאטה", חברה ישראלית לשירותי כריית נתונים הפועלת בשוק העולמי, על רקע הגבלות השימוש במידע והשמירה על פרטיות המשתמשים.

עולם הרשתות החברתיות הולך ושואב את האנושות לתוכו, ובמיוחד את הדורות הצעירים שמשתמשים בפלטפורמות טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק וטוויטר כאמצעי לשיתוף כל מידע ופרט מחייהם (מישהו אמר "לא צילמת, לא היית"?).

אולם מה שרבים מאיתנו לא יודעים, או לפחות לא מודעים אליו על בסיס קבוע, הוא שההיקף העצום והבלתי נתפס של המידע שאנו מפרסמים ברשתות החברתיות נאסף, נאגר ומנותח על ידי תוכנות ואנשי מקצוע - ובסופו של דבר חוזר אלינו בדמות פרסומות ואמצעי שיווק במקרה "הטוב", וניתוח התנהגותי ופסיכולוגי במקרים היותר רציניים.

אחת מהחברות שמנצלות את המידע הפומבי שאנחנו מזינים כה בקלות לרשתות החברתיות, היא ברייט דאטה (Bright Data) – חברה עולמית עם לקוחות משמעותיים כמו ארגוני או"ם שונים, עמותות בינלאומיות וממשלות, ועד לאחרונה גם חברת מטא. למה עד לאחרונה? ובכן, פה העניינים הולכים ומסתבכים.

גרידת מידע: שיטות ושימושים

תחילת הפרשה בחודש ינואר של השנה, עת פנתה חברת מטא לברייט דאטה בדרישה שזו תפסיק לקצור נתונים מהפלטפורמות שלה, זאת על רקע הקנסות החוזרים ונשנים של האיחוד האירופי נגדה בגין הפרת חוקי הפרטיות של אזרחי האיחוד. לאחר שברייט דאטה סירבו לעשות כן, מטא החליטה לתבוע את החברה, לכאורה בשל נושאים מסחריים אך גם בשל הפרת פרטיות משתמשיה.

על פי התביעה, החל מחודש אפריל 2021 לכל הפחות, ברייט דאטה מפעילה עסק אשר "קוצר" מידע מפלטפורמות שונות שבבעלות מטא, ובהן פייסבוק ואינסטגרם, תוך עקיפת הגבלות השימוש במידע של החברה.

נוסף על כך, לטענת מטא, החברה הישראלית מפרסמת למכירה את מסדי נתוני המידע שהיא אוספת מהאתרים והפלטפורמות השונות, ויתרה מכך – מטא טוענת כי ברייט דאטה אף מוכרת את הטכנולוגיה שלה לגורמי צד שלישי, כך שגם הם יכולים להשתמש בה לאיסוף מידע מפייסבוק ואינסטגרם, ולעקוף בכך את ההגבלות של מטא שמגינות על פרטיות משתמשיה.

גם חברת X (טוויטר לשעבר) תבעה את ברייט דאטה, בטענה כי חברת המודיעין העסקי "גורדת ומוכרת מיליוני רשומות, תוך הפרה בוטה של כללי השימוש", וכי "ברייט דאטה מעודדת ומאפשרת למשתמשים אחרים ב-X להפר את ההסכם שלהם עם X Corp, באמצעות מכירת כלי גרידת מידע ושירותים אוטומטיים שמיועדים לטווח רחב של מידע שנמצא ב-X Corp".

ברייט דאטה: "לא נתקפל"

ברייט דאטה, מצידה, לא נשארה חייבת ותבעה בחזרה את חברת מטא. בשיחה עם "ישראל היום", טוענים בחברה כי "טוויטר ומטא מנסות לחסום איסוף מידע פומבי, שאינו שייך להן ושכל אחד יכול לראות, מהפלטפורמות שלהן".

"מכיוון שאיסוף מידע פומבי הוא חוקי, חשוב לאנושות ומתבצע על ידי רוב חברות הטכנולוגיה בעולם, ביססו החברות את צעדיהן המשפטיים על עילות הקשורות לחוזה השימוש של ברייט דאטה עם הפלטפורמות, כבעלת עמוד פרופיל בפלטפורמה. למעשה, התביעות הן על 'הפרת חוזה מסחרי' בין ברייט דאטה לבין מטא וטוויטר. לשם חידוד הנקודה: אילו לברייט דאטה לא היה עמוד פרופיל עסקי בפלטפורמות, לא היו תביעות".

עוד הוסיפו בחברה כי "ההחלטה להילחם במטא ובטוויטר ולא 'להתקפל' היא החלטה עסקית והדבר הנכון לעשות. אנחנו גאים להיות חברה גדולה שיכולה לעמוד איתן מול הניסיונות של ענקיות הטכנולוגיה לחסום גישה למידע פומבי".

"יתר על כן, במידה ונאסף מאדם פרטי מידע אישי שנמצא באופן פומבי ברשת, המערכת שלנו תתריע שהמידע שלו נאסף ומהיכן על מנת שיוכל להסיר את המידע הזה. בנוסף, מאגרי המידע של החברה רשומים כנדרש בחוק הישראלי, אנחנו עומדים בכל התקנים ואף מחמירים, כולל בדיקות אמינות של לקוחות שלא יעשו שימוש לרעה בנתונים שנאספים עבורו", כך לטענת ברייט דאטה.

תביעה נגד החברה גם בישראל

בתוך כך, גם בישראל הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ברייט דאטה בטענה כי החברה כורה ומוכרת נתונים של משתמשים, ובכללם קטינים הפעילים ברשתות החברתיות. בשיחה עם "ישראל היום" הסביר עו"ד ליאור להב, המייצג חלק מהתובעים, כי פעילותה של ברייט דאטה מתאפשרת בין היתר בשל היעדר הרגולציה בישראל בתחום הגנת המידע.

לדבריו, "הרגולטורים בישראל ברובם בלתי פעילים, וזה מאוד בולט. הם לא מנהלים את הנושא של הגנת המידע ולא מטילים קנסות על חברות שעוברות על החוק. האמת היא שאנחנו מפגרים שנות דור אחרי שאר העולם, ודי אם נסתכל על הקנסות שגוגל ופייסבוק מקבלים באירופה וארה"ב על בסיס כמעט חודשי. הרגולציה בארץ לא באמת מצליחה להגן על האזרחים".

יותר ויותר מדינות מחמירות את הגבלות הגיל

המודעות ההולכת והגוברת לנזקים של פגיעה בפרטיות של קטינים וצעירים, שמשתפים כמעט כל צעד מחייהם ברשתות החברתיות, הובילה לדרישות מחמירות בכל הקשור לאיסוף מידע והגנה על הפרטיות ברשת. ככלל, במטרה להגן על ילדים ברשת החלו עסקים וממשלות ברחבי העולם לדרוש בדיקות גיל מחמירות, כתנאי כניסה לאתרים באינטרנט.

ד"ר לירז מרגלית, חוקרת פסיכולוגיה חברתית העוסקת בחקר התנהגות בעידן הדיגיטלי ועדה מטעם התביעה, מסבירה כי "בגלל האפקט של הרשת, אנחנו אפילו לא חושבים על מי מסתכל על המידע שלנו או מה הוא עושה עם זה אחר כך. אנחנו פשוט עסוקים ב'תגמול' שאנחנו מקבלים מאותו השיתוף, זה גורם לנו להרגיש מיוחדים".

לטענתה, "זאת סכנה מאוד גדולה. הורים שמפרסמים מידע על ילדים שלהם מגילי 3 ואילך, בעצם מאפשרים לא רק לחברות כמו ברייט דאטה לאסוף מידע עליהם, אלא גם מקלים על האקרים לגנוב את הזהויות שלהם. זהו אמנם תרחיש קיצוני, אבל כיום ניתן ללמוד על מאפיינים של אנשים כבר מגיל אפס.

"נוסף על כך, יש לקחת בחשבון שאצל רוב האנשים מתפתח המוח עד גיל 25, ולכן עד גיל זה צעירים נתונים הרבה יותר בקלות להשפעה חיצונית בדמות שיווק ופרסום, כמו גם חדשות ואקטואליה. איסוף מידע על קטינים וצעירים מביא אותנו למצב שבו קיימת סכנה ממשית לעיצוב אישיות של ילדים וצעירים על ידי תאגידים, חברות סחר ואפילו גורמים עוינים", כך לדבריה.