הבינה המלאכותית לרעתכם: ראיון העבודה שאתם לא רוצים להיות בו

הייתם עוברים ראיון עם AI? נראה שאין כיום תחום שבו לא נוכחת בצורה כזו או אחרת הבינה המלאכותית. אך מה קורה כאשר AI מחליטה האם מועמד כזה או אחר מתאים למשרה אליה הוא מתמודד או מחליטה לפסול אותו על הסף? שאלנו מומחים בתחום על הסיכונים והיתרונות שבטכנולוגיה שכבר משפיעה רבות על התחום.

"מעסיקים רבים בוחרים לייעל את תהליך הגיוס ולהשתמש במערכות מבוססות בינה מלאכותית כדי לאתר ולמיין מועמדים פוטנציאלים. השימוש במערכות אלו בתהליך הגיוס מציע מספר יתרונות: חסכון בזמן, ניתוח נתונים באופן מדויק ומציאת דפוסים שלא היו מזוהים על ידי מגייסים אנושיים", מציין לירן חסון, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת aporia, שעוקבת ומנטרת אחר תקלות במערכות מבוססות AI.

"השימוש בבינה מלאכותית בתהליכי גיוס הפך לפופולארי בשנים האחרונות וכיום כמעט כל המוצרים והשירותים בתחום משתמשים בAI- בצורה כזו או אחרת". מציין יוני פרידמן, VP of Solution Consulting בחברת Gloat. "בהכללה, שתי הסיבות המרכזיות לכך הן יעילות - לעבוד מהר יותר ובכמויות גדולות יותר, כמו גם לשפר את האיכות ביכולת למצוא מועמדים מיוחדים, להימנע מטעויות או פספוסים וכו".

טל בר-מנשה, Talent Acquisition Specialist בחברת AppsFlyer מספר שכמגייס אין יום שהוא לא משתמש בבינה מלאכותית לצרכי העבודה. "מבחינת העבודה היומית שלי, כבר עכשיו, מנוע ChatGPT ודומיו הם לא פחות ממהפכה של ממש. ניתן למשל לספר לצ’ט על המשרה וליצור תיאור משרה מדויק וקריא. בנוסף, אני מבצע בעזרתו מחקר שוק שמסייע לי בתהליך הגיוס כמו כמה חברות saas b2b יש במשק, מה פתרונות הAI- הכי רלוונטיים בשוק היום וכו".

צביקה גולדרייך, מנכ"ל חברת Opisoft מקבוצת SQLink, טוען כי ''לפני מספר חודשים פורסם מחקר שבוצע בארה"ב ובו עלה כי במסגרת ראיונות העבודה שבוצעו תוך שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, נשים ממוצא אפרו-אמריקני הופלו לרעה. ממצא זה לכשעצמו מעלה את השאלה האם כל מועמד מקבל הזדמנות שווה והוגנת להתקבל למקום עבודה על בסיס ניסיונו המקצועי ואישיותו, או שמא טכנולוגיות הבינה המלאכותית פוגעות בסיכויי הקבלה של אוכלוסיות שונות?".

לדבריו, "חווית המפגש של מועמד עם 'מראיין AI' משפיעה לא בהכרח לטובה על תוצאות הריאיון. התהליך יתקיים לרוב על בסיס מספר שאלות שהוגדרו מראש, מספק חלון זמן קצר למתן תשובות ולא בהכרח מתחשב בפרמטרים שלא נלקחו מראש כגון שפת גוף, טון דיבור וכו' המהווים פרמטרים חשובים ביותר בתהליך הריאיון".

עו"ד עידו בר-גיל, מייסד חברת Next-Gen. Solutions., ציין כי "כמו בכל פיתוח חדש, השימוש הגובר בבינה מלאכותית ובאוטומציה כרוך בסיכונים, אתגרים ואף חסרונות. בין היתר, השימוש הגובר בבינה מלאכותית יוצר תחושת חרדה ואי וודאות בקרב העובדים. בנוסף, מחקרים מעידים על כך שלעיתים ייתכנו גם כשלים בזיהוי מועמדים מוכשרים, רק משום שהמידע מנותח באופן סטטיסטי ולא פרטני. וכמובן קיים החשש, הן בקרב עובדים והן בקרב מעבידים, לפגיעה בפרטיות ובסודיות המידע.

אחת הדרכים להתמודד עם הסיכונים הללו היא באמצעות רגולציה של המערכות הללו ועל השימוש בהן. לדוגמה, החלת חובת פרסום בכל הנוגע לשימוש במערכות הללו לצרכי גיוס ויצירת שקיפות והסברתיות אודות המערכות והאלגוריתם שמאחוריהן. כמובן שישנן דרכים נוספות, אולם חשוב להבין שגם הדרכים הללו מוגבלות ולא מבטיחות מניעה מוחלטת של סיכונים ו/או שקיפות מוחלטת של תהליכי העבודה" כך לדבריו.