באסון השיטפון בדרום בו ניספו אח ואחות נעשה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) שפותחו בטכניון, כדי לאתר את גופותיהם. את המודל פיתח פרופ' ברק פישביין, חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון וקצין מילואים ביחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף יחד עם הסטודנטית לאנה כליפה.
הרעיון לעשות שימוש ב-AI כדי לייעל את מאמצי איתור הגופות עלה בשל היקפו הגדול של השטח שבו יכולות היו להימצא הגופות, ובשל תנאי השטח הקשים. המהלך שביצעו החוקרים היה להסיק מה המיקום שבו ייתכן שיימצאו הגופות, על סמך נתוני השיטפון – שילוב של תנאיי השטח ושל כמות המשקעים – עם נתוני המיקום שבו נמצאה הניצולה באירוע. בהשגת הנתונים סייעו לצוות מרכז מיפוי ישראל והאוניברסיטה העברית.
בשלב הראשון היה צורך להשיג מפות דיגיטליות מפורטות ועל גביהן להוסיף את נתוני המשקעים כדי ליצור מודל של זרימת הנחל. לאחר מכן, על התשתית הזו, הוסיפו את מיקום הניצולה ולאחר תהליך למידה של המסלול שהיא עברה, המערכת ידעה לשער היכן יימצאו הנעדרים האחרים. "על סמך המקום שבו אותרה הניצולה יצרנו מודל זרימה שלוקח בחשבון את הכוחות שהפעיל השיטפון על הניצולה ועל חבריה הנעדרים, ובאמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית הגדרנו את האזורים שבהם עשויים הנעדרים להימצא", סיפר פרופ' פישביין.
בסופו של דבר הנעדרים נמצאו באיזורים עליהם הצביע האלגוריתם, אחד בגדה הצפונית של הנחל והשנייה במרכז הזרם, במה שמכונה "פתחת הנחל", שם מהירות המים יורדת, הכוחות הפועלים קטנים יותר והסחף נפסק. בשני המקומות שורר משטר זרמים חלש יחסית. לדברי החוקרים בישראל, בזכות השימוש המערכת ייתכן שנחסך יום חיפושים שלם.
פרופ' פישביין נרתם למשימת האיתור בעקבות פנייתו של ראש ענף אגמי"ם (אגירה ומיצוי מידע) בפיקוד העורף, סגן אלוף יוסף סאלם. המודל שבנה פרופ' פישביין נוצר בעקבות רעיון שעלה על ידי אלוף-משנה גולן ואך, מפקד יחידת החילוץ וסגן אלוף דורון זיו, קצין המודיעין של היחידה, על בסיס ניסיון מעשי של יחידת החילוץ וההצלה בברזיל בשנת 2019. באותה שנה נשלחו לברזיל נציגים של היחידה בעקבות קריסתו של סכר במכרה מתכות – אירוע שגבה את חייהם של 270 בני אדם שנקברו תחת הבוץ. הידע שנרכש באירוע זה נגע לפיזור הקרבנות בשטח, בעוד שהידע על משטר הזרמים הגיע ממאגר המידע על נהר האורגון בארה"ב.
