על מה מבוסס המסר המרגיע של הממשלה לגביי ההתפתחויות האפשריות של משבר סיליקון ואלי בנק? אתמול התכנסה ועדה שהקים משרד האוצר כדי לבחון את ההשפעות של משבר SVB בהשתתפות הגורמים הבכירים ביותר שמכירים מקרוב את הן את המערכת הבנקאית והן את ההתנהלות הפיננסית של חברות הסטארטאפ.
בתום פגישתה פרסמה הוועדה מסר מרגיע, המבוסס על בחינה ראשונית של המצב, והודיעה כי תתכנס שוב מחר כדי לבצע הערכה של המצב. בינתיים ההערכה היא שהנזק שעלול להיגרם לענף הייטק הישראל אינו משמעותי. משיחה עם אנליסט בית ההשקעות "אופנהיימר" סרגיי וסצ'ונוק, עולה כי ההערכות הללו – מבוססות, כשברקע גם קולות הפאניקה בקרב החברות והמשקיעים נרגעו מעט, לאחר שתמונת המצב החלה להתבהר.
הטענה העיקרית של וסצ'ונוק היא שלפי שעה אין סימנים שעלולים להעיד כי מדובר בתחילתו של משבר רחב היקף. וסצ'ונוק הפיג את החשש שמשבר SVB יגרום לכדור שלג שיפגע בסופו של דבר במגזרי הבנקאות בארה"ב ובהייטק הישראלי. לדבריו, מבדיקה שנערכה בבית ההשקעות, החברות הישראליות הגדולות והוותיקות – אינן חשופות לבנק בכלל. ולא רק זאת, אלא שגם מבין החברות הצעירות שניהלו קשרים משמעותיים עם הבנק – ניהלו בעיקר החברות שהנפיקו מניות בבורסה רק בגל ההנפקות האחרון ב-2021-2022.
"עברנו על 60 החברות הישראליות הגדולות ול-20 הכי גדולות אין שום חשיפה. גם לחברות כמו אפל וגוגל אין שום חשיפה", אמר וסצ'ונוק.
בנוסף, הוא מסביר, הסיפור של בנק SVB לא דומה לסיפור של קריסת בנק ליהמן ברדרס שהתחיל את משבר 2008 בשני היבטים מרכזיים. "ליהמן ברדרס היה מדובר בבנק שהיה פעיל בכל פינה ושכולם עובדים איתו. ולא רק זאת, כשבנק נופל, אם מבצעים תהליך מסודר, המערכת לא אמורה להיפגע במערכת. במקרה של ליהמן ברדרס תהליך הנפילה לא בוצע באופן מסודר. במקרה של SVB כבר רואים שמבוצע תהליך מסודר גם אם לא ייכנס רוכש לסיפור, הבנק המרכזי ידאג לבצע את התהליך בצורה מסודרת".
הידיעות על עצירת המסחר בארבע בנקים נוספים וסגירת בנק Signature Bank לא מעידות גם הן, לדברי וסצ'ונוק, על תחילתו של משבר – משום שמדובר בבנקים קטנים.
ומה לגביי ההשלכות על החברות הישראליות והייטק הישראלי? גם כאן אין סיבה לדאגה מיותרת והן לא צפויות להיות קשות, מסביר וסצ'ונוק. בהמשך לפרסומים שהצביעו על הסטארטאפים שניהלו קשרים עם הבנק, הוא מסביר, לא כל חשיפה לבנק היא בעייתית מלכתחילה. חלק מהחברות הישראליות ששמן הוזכר בכלל לוו כסף מהבנק, כך שבמדובר לדברי וסצ'ונוק ב-"חשיפה הפוכה" – זאת אומרת שלבנק יש סיכון מצד החברה יותר מאשר החברה נמצאת בסיכון בגלל הבנק. במקרים אחרים, הסביר וסצ'ונוק, המידע על החשיפה של החברות לבנק עשוי שלא להיות רלוונטי כבר בגלל שבין מועד הפרסום לבין נקודת הזמן הנוכחית, פיקדונות נמשכו בחזרה, והלוואות הוחזרו. שלישית, הסביר וסצ'ונוק, בחלק מהמקרים מדובר מלכתחילה בסכומים קטנים.
גם באשר לשאלה האם התנהלות הבנק מעידה על "מחלה" של כלל השוק או מקרה נקודתי - וסצ'ונוק מרגיע ומסביר שמדובר במקרה נקודתי. לדבריו, הסימנים המדאיגים הופיעו כבר בספטמבר בשנה שעברה כשבית ההשקעות הבחין בנתונים שליליים בדוחות הבנק והגיב בהורדת ההמלצה לבנק. אלא שלדבריו, הנתונים של סיליקון ואלי בנק הם חריגים בהשוואה לבנקים אחרים. זאת אומרת, שהיחס הלא בריא בין ההתחייבויות של הבנק, שגבוהות מדי לעומת הנכסים שלו – הוא היוצא מן הכלל מבין הבנקים.
בנוסף, מדגיש וסצ'ונוק, העובדה שהמשבר התרחש בבנק שמשרת את ההייטק, מעידה על כך שהבעייתיות היא במגזר ההייטק ולא במגזר הבנקאות. "ואם שואלים איפה יש משבר בארה"ב – זה בעיקר בסיליקון ואלי. זה מוקד המשבר הנוכחי בארה"ב. אתה לא רואה משבר באף מקום אחר כמעט. זה לא משבר 2009. זה יותר דומה למשבר הדוט קום בשנת 2000 שהיה ממוקד בסקטור ספציפי ובאוכלוסייה ספציפית של חברות. זה לא קשור לכלכלה שבאופן כללי לא מראה סימני חולשה".
עם זאת, כן עולים לדברי וסצ'ונוק, כמה סימני שאלה. מאז משבר 2008 למדו במערכת הפיננסית להיערך מראש לתרחישי קיצון. במסגרת ההיערכות הזו, מעבירות הרשויות את 20 הבנקים הגדולים מה שמכונה "מבחני לחץ". על פי וסצ'ונוק למרות ש-SVB נכלל בין 20 הבנקים הגדולים בארה"ב, הוא לא נכלל ברשימת בבנקים שעברו מבחן לחץ שכזה, כולל במבחן הלחץ שבוצע השנה.
העובדה הזו לדברי וסצ'ונוק "בעייתית" משום שסיליקון ואלי הוא בנק שמלכתחילה פועל בסביבה עתירת סיכון יחסי. הבנק זיהה את האוכלוסייה של חברות צעירות שנמצאות ברמת סיכון גבוהה באופן מובנה, כאשר בנקים גדולים, כמו ג'יי פי מורגן, לא היו לוקחים לדבריו רמת סיכון דומה. הבנק צמח מאוד מהר ולכן הביקורת כלפי הרשויות הפדרליות היא שהן לא זיהו את הסימנים מספיק מוקדם ועצרו את המשבר לפני שהוא הפך ל'ריצה אל הבנק'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו