בשבוע שעבר הופיעו בישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות בוועדת החוץ והביטחון נציגי מערך השיקום במשרד הביטחון, וסיפרו כי לאחר תום מבצע צוק איתן הגיעו אליהם 463 פניות של חיילים בשירות סדיר ובמילואים שביקשו להכיר בהם כפגועי נפש בשל החוויות הקשות שחוו במהלך המבצע.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
יו"ר הוועדה ח"כ עומר בר־לב, אומר כי "המספר הרב של הפונים נובע מכך שבמרכז לבריאות הנפש של צה"ל הבינו שקיימת תופעה של פוסט טראומה ולא נכון להתעלם ממנה, ולכן הם פיתחו תוכנית שנועדה להבהיר למפקדים שעליהם להיות יותר רגישים לאלמנטים הנפשיים של החיילים. ביוזמתם הם פנו לכ־1,000 חיילים ביחידות הלוחמות בסדיר ובמילואים שהשתתפו במבצע והתברר שלכמעט 50% מהם היתה בעיה שמצדיקה טיפול".
בר־לב אומר כי "זהו נושא בעייתי שלעיתים מתעורר רק אחרי שנים. במחזור שלי בצה"ל, לאחר מלחמת יום כיפור, היו כאלה שהוכרו כנפגעי פוסט טראומה עשרות שנים אחרי האירוע, משום שרק אז הם הבינו שיש להם בעיה".
ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, אל"מ קרן גינת, דיווחה כי שלושה חיילים שהשתתפו בצוק איתן שמו קץ לחייהם לאחר המבצע. עם זאת ציינה כי היא לא יכולה לומר אם מעשה ההתאבדות שלהם קשור במישרין למבצע. בר־לב אומר כי "אין ספק שהתופעה מדאיגה".
לדבריו, "על פי דיווחים שקיבלנו, בשני צוותי קרב שבהם היו הרוגים ופצועים רבים במבצע לא היה טיפול אקטיבי של מערך בריאות הנפש. אין ספק שכאשר מתוך צוות של 15 לוחמים יש 2־3 הרוגים, ובהם המפקד וסגנו, זה משפיע מאוד. כחייל במלחמת יום כיפור קרה לנו דבר דומה בצוות בסיירת מטכ"ל. זה היה אירוע קשה".
