אחת האג'נדות שההייטק הישראלי מקדם מזה שנים הוא המאמץ להביא לשיוויון בתעסוקה בהייטק. במסגרת זו הפכה הגדלת ההשתתפות התעסוקתית של נשים, חרדים ערבים כמו גם אוכלוסיות נוספות, למטרה שבקונצנזוס. התפיסה שבבסיס האג'נדה היא שהגדלת ההשתתפות של אוכלוסיות שונות בהייטק טובה גם לחברה הישראלית, לכלכלה שלה, וגם לאינטרס של חברות הייטק עצמן. המאמצים הללו נעשו תחת הכותרות של "גיוון" (Diversity) ו-"הכלה" (Inclusion).
מחקר חדש שפורסם היום מצביע על כך שהמאמצים הללו לא ממש נשאו פרי בשנה האחרונה. דו"ח שפרסם גוף בשם Power in Diversity מצביע על כך שבשנה שחלפה, עלה מספר המועסקות בהייטק הישראלי בשיעור כמעט אפסי של 0.4%. הדו"ח, שיוצא בפעם השנייה, בחן את הרכב העובדים ב-650 חברות ישראליות שכל אחת מהן מעסיקה לפחות 50 עובדים.
יוזמת Power in Diversity הוקמה ע"י אלן פלד, שותף ומייסד בקרן ההון סיכון ויטנג‘ יחד עם קרנות מובילות בתעשייה בהן קומרה, גלילות, פיטנגו, Grove של דב מורן, NFX של גיגי לוי, וכן הקרנות: BRM, 10D, F2, , Elah fund SVB, Red Dot, Hetz, Maor investments, DTCP, New Era, Hearst Ventures.
עוד מגלה הדו"ח, כי אין שינוי משמעותי בתמונת המצב של בכירות הנשים המועסקות וכי עדיין שיעור הנשים הולך ופוחת ככל שעולים בסולם התפקידים. על פי הדו"ח, אחוז הנשים המאיישות תפקידים ניהוליים עומד על 24%, עליה של 0.6% בהשוואה לנתונים בדו"ח הקודם. בתפקידי הפיתוח, מגלה הדו"ח, נשים מאיישות 27.8% מהתפקידים בסטארט-אפים.
הדו"ח יש להדגיש, לא מבוסס על סקר מדגמי, אלא בדק את שיעור הנשים האמיתי בחברות עצמן. נתוני הדו"ח מבוססים על שיתוף פעולה של חברות ההייטק שחשפו את נתוני האמת על העסקת נשים אצלם.
עורכי הדו"ח הודו בהודעה שפרסמו כי גיוסי ההון הפרטי הנרחבים במחצית הראשונה של 2022 לא הצליחו בסופו של דבר להביא לשינוי בתמונת המצב. הם הוסיפו כי יתכן שגם גלי הפיטורים בהייטק פגעו במאמץ להשגת שוויון מגדרי בענף.
הדו"ח לא מפרסם את שיעור התעסוקה בחברות שנסקרו, ובחר להדגיש את החברות המובילות בתעסוקת נשים בחלוקה לפי גודל החברה.
את רשימת חברות הענק, שמעסיקות מעל 500 עובדים, מובילה מיניט מדיה ואחריה יוטפו, בוב, ורביט, אפספלייר, מליו, פאפיה גלובל ו-Via. בחברות הבינוניות המעסיקות 100-500 עובדים מובילה טיילור ברנדס ואחריהSyte, זנסיטי, האניבוק, Bookaway, , Growthespace דודא ואופטימוב.
את קטגוריית החברות הקטנות שמעסיקות 50-100 עובדים מובילה Phone.do ואחריה Darrow, רייזאפ, Dataloop, Cloudshare, Cymbio, Frontegg, ו-Venn.
הדו"ח בדק את השתתפותן של אוכלוסיות נוספות בהייטק וגילה שם תמונה עגומה עוד יותר. שיעור הערבים הישראלים בהייטק על פי הדו"ח 0.2% בלבד מכוח האדם בסטארטאפים. בהייטק המסורתי – חברות גדולות מבוססות וותיקות, על פי הדו"ח, המספר גבוה במעט ועומד על 2%. "בהתחשב בכך שמספר הערבים הישראלים באוכלוסייה עומד על 21.1%, ניכר שישנה עבודה שצריכה להיעשות גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע כדי לשלב יותר עובדים ערבים בסטארט-אפים בפרט ובהייטק בכלל", כתבו עורכי הדו"ח. חברות הסטארט-אפ המובילות בשיעור העובדים הערבים, על פי הדו"ח הן "אוגורי" ו-"איטורו".
המצב בגזרת תעסוקת החרדים לא שונה מזה שבמגזר הערבי. רק 0.4% מהעובדים בסטארטאפים שנבדקו הם חרדים, מרביתן נשים. בהייטק המסורתי שיעורם עומד על 3%, לעומת שיעור של 13.5% באוכלוסיה. על פי הדו"ח, המובילה בקטגורית העסקת חרדים היא חברת הסטארט-אפ "Phone.do".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו