ניסיונותיה של איראן לקבל אחיזה של קבע בסוריה ובלבנון הסיטה את תשומת הלב מכך שהיא כבר עכשיו מצליחה, באמצעות חיזבאללה, לרוקן מתוכן את משימתו של כוח השלום של האו"מ בדרום לבנון, יוניפי"ל. עדויות חדשות מלמדות כי לאור הלחץ של חיזבאללה, הוחלט בארגון לבצע את "המינימום האפשרי" כדי לא לעצבן את חסן נסראללה.
לפני מספר שבועות נצפה מנהיג עיראקי-שיעי בכיר, קייס אל ח'זעלי, מסייר בדרום לבנון בקרבת הגבול עם ישראל. ח'זעלי הוא מפקד עסאיב אהל אל־חק, אחת המיליציות השיעיות החשובות ביותר במלחמה נגד דאעש. היא משמשת למעשה כזרוע של טהרן בסוריה, וקודם לכן שירתה אותה גם בעיראק.
סיורו של ח'זעלי הסתיים בכפר כילא, מרחק יריקה ממוצב ישראלי. "אני כאן כדי לתמוך באחיי מחיזבאללה", הכריז ח'זעלי כשהוא מנופף בטלפון סלולארי המוצמד למגפון. הסצנה היא רק דוגמה לשיכרון הכוח של המיליציות האיראניות בסוריה בעקבות ההצלחות שלהן בשדה הקרב. אך מעבר לכך, הסיור שלו הוא דוגמה לכך שדרום לבנון הוא שטח הפקר שבו איראן וחיזבאללה יכולות לפעול בחופשיות.
ראש הממשלה הלבנוני סעד אל חרירי רתח כאשר שמע שח'זעלי הצליח להיכנס ללבנון ולסייר בגבול והורה למנוע מקרים דומים, אך זמן קצר מאוחר יותר ערך מפקד של יחידה שיעית נוספת ביקור זהה, גם הוא בחסות חיזבאללה.
הביקורים הפרובוקטיביים האלו מתרחשים מתחת לאפם של אלפי חיילי כוח שמירת השלום בדרום לבנון, יוניפי"ל, ומלמדים על שחיקתו ההולכת וגוברת לטובת חיזבאללה.
"מנסים לפגוע בחיילי האו"ם"
"בהשוואה לתקופת שירותי ב-2006-2007, היום אנחנו פחות עצמאיים באופן ניכר", מודה חייל יוניפי"ל צרפתי מחטיבת חי"ר ממוכנת ששב מלבנון באביב האחרון. "פעם, היינו מפטרלים בכפרי חיזבאללה דוגמת בינת ג'בל, גם אם היו עוקבים אחרינו ממרחק. היום כבר אי אפשר לסייר בכפרים האלה, אז פשוט נעים מסביב".
קצין אירי בכיר מוסיף: "קורה שאזרחים מנסים להתנכל לנו באזורים שבשליטת חיזבאללה, במיוחד כשאנחנו מבצעים תצפיות". לדבריו, "שוב ושוב, מנסים לפגוע בחיילי האו"ם ממדינות המערב. לרוב, התקריות מוגבלות לזריקת אבנים, אך לפעמים גונבים להם את הנשק, שודדים להם את הרכב או נוטלים מהם את מכשירי הקשר".
בהתחלה ניסה יוניפי"ל להתעלם מהתקריות והכוחות המשיכו למלא את משימתם כאילו אין לכך שום השפעה. הגדוד הספרדי אף התעקש לשלוח כוחות מיוחדים ללב הכפרים השיעים, כדי לתשאל אזרחים ולאתר מחסני נשק. אבל נחישות זו הובילה לטרגדיה: ב-2007 מטען צד הרג שישה חיילים ספרדים בפיגוע שעד היום איש לא נטל עליו אחריות.
כך או כך, אחרי מספר פיגועים נוספים כוחות האו"ם השלימו שכדאי להם להדיר רגליהם ממקומות מסוימים והיום כוחות האו"ם מסיירים בפטרולים משותפים עם צבא לבנון ועליהם לדווח ללבנונים על כל מעשיהם. זהו למעשה התנאי לשמירה על ביטחונם. "כל ניסיון לקחת יוזמה נכשל", מעיר בצער הקצין הצרפתי. על הנייר, יוניפי"ל מדווח על כ-13,500 "פעולות מבצעיות" בכל חודש, המתקיימות יום וליל. אבל בפועל, טוען המקור, "אנחנו לעולם לא יוצאים מהמחנה בלילה, שכן צבא לבנון מסתייג מכך. וזה בדיוק הזמן שבו קורים דברים".
גם פריסתו של צבא לבנון בדרום היא סמלית בלבד, טוענים ביוניפי"ל. "כשאנחנו מזהים פעילות צבאית באזורנו, במיוחד בקרבה לקו הגבול, צבא לבנון אוסר עלינו להציב תצפיות. נדמה שמישהו אחר מקבל החלטות עבורו", טוען קצין לשעבר בלשכת הקישור של יוניפי"ל.
קייס אל ח'זעלי. סייר לפני מספר שבועות בכפר כילא, מרחק יריקה ממוצב ישראלי // צילום: ויקיפדיה
פיקוח האו"ם - על הנייר בלבד
בנוסף, בכוח שמירת השלום מאשרים כי חיזבאללה מנסה למעשה לקבל מידע על אודות המשקיפים באמצעות מאות עובדים שיעים שמועסקים על-ידי כוח השלום. "אנחנו משלימים עם זה, שכן בהיעדר כל קשר רשמי לחיזבאללה, אנשים אלה יכולים לשמש לנו כמתווכים", מסביר מפקד מפינלנד. אם לא די בכך, אי אפשר לפסול את האפשרות שגורמים בגדוד האינדונזי ביוניפי"ל מדווחים על תנועות ישראלים לגורמים שונים בלבנון.
חיילים בכוח האו"מ מודים שלמרות המאמצים לאכוף את החלטת מועצת הביטחון 1701, שהתקבלה ב-2006 ואוסרת על פעילות חיזבאללה מדרום לנהר הליטאני, אין להם הרבה כלים לעשות זאת בגלל לחצים מצד דרג קבלת ההחלטות. כך למשל, טען קצין מטה של הגדוד הצרפתי: "הבעיה היא שאנחנו בין הפטיש לסדן. התקבלה החלטה פוליטית לעשות את המינימום האפשרי. על מנת שאחד הסיורים יגלה אמל"ח השייך לחיזבאללה, צוות הסיור צריך להיות עקשן במיוחד".
אמנם באוגוסט האחרון מועצת הביטחון הורתה לכוחות האו"ם להגביר את פעילות הפיקוח שלהם ולהאיץ את פריסת צבא לבנון במרחב, מדובר בניצחון על הנייר בלבד לפי שעה. יוניפי"ל מצדו מבהיר כי נוכחותו בעלת תרומה חיובית. דובר הכוח מדגיש כי הוא ממלא את ייעודו בכך שהאזור שקט יחסית. "מה שחשוב הוא שלא יבוצעו פעולות התקפיות מתוך המרחב שלנו ושלא יהיו בו גורמים חמושים אסורים (כפי שמחייבת החלטה 1701 של האו"מ)", מסר דובר יוניפי"ל אנדראה טננטי. "בזכות המאמצים שלנו, המצב נותר יציב ותחת שליטה".
הכותב הינו עיתונאי ה-Journal du Dimanche
הרקע להחלטה 1701
החלטת מועצת הביטחון 1701, שהביאה לסיום מלחמת לבנון השנייה, מגדירה את השטח שמדרום לנהר הליטני עד הגבול עם ישראל כשטח שבו אין לקיים נוכחות צבאית שאינה של הממשלה הריבונית הלבנונית, כלומר ללא נוכחות ישראלית או של חיזבאללה.
על-פי ההחלטה, על האזור הזה להיות "נטול אנשים חמושים, נכסים או כלי נשק שאינם שייכים לממשלת לבנון או ליוניפי"ל (כוח שמירת השלום של האו"ם)".
ההחלטה, לפחות על הנייר, הייתה אמורה להביא לשינוי בשטח כך שהאזור לא יחזור להיות שטח הפקר בשליטת חיזבאללה כמו שהיה עד המלחמה. כך למשל, ההחלטה העניקה שדרוג משמעותי למנדט של יוניפי"ל והעניקה לו משאבים וכוח אדם רבים (עד 15,000 איש). בכך למעשה, קיבל כוח יוניפי"ל מעמד משודרג כשהפך ממשקיף פאסיבי למעין ריבון, ובמסגרת זאת הוחלט שהוא גם יהיה רשאי לא רק לעקוב ולדווח, אלא גם יוכל ללוות את צבא לבנון ולעזור לו באופן פעיל להשליט סדר. כמו כן, ההחלטה קובעת כי כוח האו"ם יהיה רשאי "לנקוט את כל הצעדים הדרושים" כדי לוודא שאין פעילות עוינת מדרום לבנון משום צורה – הן של ישראל והן של חיזבאללה.
כמו כן, ההחלטה קוראת לכוח שמירת השלום "להתנגד לכל ניסיון למנוע ממנו את יישום החובות שלו כפי שהן מצוינות במנדט שלו"; כלומר יש לו גיבוי מלא לפעול נגד חיזבאללה אם וכאשר הארגון ייצר את צעדיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
