אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף אוניברסיטת ווג'נינגן ההולנדית פיתחו רובוט ראשון מסוגו בעולם לקטיף סלקטיבי של פלפלים. הרובוט, שנקרא Sweeper, נחשב למתקדם בעולם. הוא מסוגל לסרוק את שורות גידולי הפלפלים, לאתר את הפירות הבשלים - ולקטוף רק אותם.
צילום: אוניברסיטת בן גוריון
מאגד (קונסורציום) בינלאומי, הכולל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתח Sweeper (ראשי תיבות של Sweet Pepper Harvesting Robot) והציג את ביצועיו לאחרונה בתחנת מחקר לייצור ירקות בבלגיה. תצוגת התכלית הוכתרה בהצלחה יתרה: הרובוט סרק את שורות גידולי הפלפלים, זיהה את הפירות בנוף הצמח וקטף רק את הפירות הבשלים, המתאימים לקטיף מביניהם.
פרויקט Sweeper בתמיכת תוכנית horizon 2020 של האיחוד האירופי נועד לפתור, לפחות חלקית, את המחסור הגדול בכוח אדם לחקלאות ברחבי העולם ולפתח את הרובוט המסחרי הראשון לקטיף של ירקות ופירות. צוות הפרויקט מאמין כי הקטיף הרובוטי יחולל מהפכה בתעשיית החקלאות, שכן עם סיום פיתוח המערכת היא תאפשר קטיף רציף בכל שעות היממה.
"אין כאן תחרות מול אנשים", מדגישה פרופ' יעל אידן, חברת סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, מובילת יוזמת ABC רובוטיקה והחוקרת הראשית המובילה את הפרויקט מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. "המחסור בידיים עובדות הוא צוואר בקבוק אדיר. כניסת הרובוטים לענף לא תוביל לעלייה באבטלה. חשוב להבין שפשוט אין כוח אדם".
תפקידו של צוות המחקר מאוניברסיטת בן-גוריון הוא שיפור יכולתו של הרובוט לאתר תוצרת בשלה באמצעות פיתוח האלגוריתם של הראייה הממוחשבת ברובוט - זיהוי המיקום של הפרי, מידת הבשלות שלו ובעצם אופטימיזציה של תנועת הרובוט לצורך גילוי הפרי.
הרובוט מתלבש על פלטפורמה שמאפשרת נסיעה בחממה והובלת הפרי הקטוף עד לבית האריזה בצורה אוטונומית. "החממות בישראל עדיין אינן בנויות לניידות כמו בהולנד. כדי להביא את הפיתוח הזה לישראל תידרש התאמה. זה יקום וייפול לפי מידת הכדאיות הכלכלית", מסבירה פרופ' אידן.
הצוות הישראלי של הפרויקט, שהחל בפברואר 2015, כולל את פרופ' אוהד בן שחר, דירקטור מייסד של המכון לראייה חישובית וראש המחלקה למדעי המחשב והדוקטורנט בועז ארד, שאחראים על פיתוח אלגוריתמי ראייה ממוחשבת לזיהוי הפלפל. תרמו לפיתוח האלגורתמים גם הדוקטורנט רותם מאיירון והפוסט דוקטורנטים ד"ר אהוד ברנע וד"ר אפרת טאיג. חוקרים מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול: פרופ' אידן והדוקטורנטים פולינה קורטסר, ובן הראל היו אחראים על תכנון נקודות מבט מיטביות לרובוט וסיווג בשלות הפלפל.
המחקר הובל על ידי מרכז המחקר של אוניברסיטת ווג'נינגן ההולנדית (WUR-Wageningen University & Research); ובנוסף, שותפים בו חברה הולנדית שתמסחר את הפרויקט (BOGAAERTS-B&AAutomation); קבוצת חוקרים אגרונומים מבלגיה, ואוניברסיטת Umeå בשבדיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו