הוא נמצא במרחק 300 שנות אור בלבד, אבל הוא ככל הנראה אחד מכוכבי הלכת הדומים ביותר לכדור הארץ שנמצאו עד כאן על ידי המדענים. הכירו את Kepler-1649c, כוכב לכת שגדול מכדור השלנו ב-6 אחוז והתגלה על ידי צוות מדענים בין לאומי שעבר שוב על הנתונים ששחררה נאס"א מתצפיות וצילומי החלל של הטלקסופ קפלר בשנת 2018.
Kepler-1649c סובב סביב ננס אדום הנותן לו כ-75 אחוז מכמות האור שמקבל כדור הארץ שלנו, ואותו הוא סובב כל 19.5 ימים. לדברי מדענים מדובר במרחק המאפשר קיומם של מים במצב נוזלי ושאר התנאים המאפשרים חיים, וכי הטמפרטורה על הכוכב זהה לזו של הכדור שלנו.
מי שמתרגש מאד מהתגלית הוא תומאס זורבכן, מנהל בכיר של מנהלת המידע של נאס"א בוושינגטון שאומר כי "הגילוי של כוכב כה דומה לכדור הארץ נותנת לנו תקווה שנמצא עוד ועוד כוכבים כאלו בנתונים של הטלסקופ קפלר, וכן גם בנתונים של המבצע הנוכחי טלסקופ החלל TESS (המחליף של קפלר ששוגר ב-2018) למציאת כוכבי לכת דמויי ארץ בחלל. אני בטוח שעם הכלים שיש לקהילה המדעית כיום וכשאנחנו יודעים מה לחפש יתגלו בעתיד עוד ועוד תגליות מרגשות מהסוג הזה".
כאמור, מה שמיוחד בכוכב הלכת הנוכחי שהתגלה הוא הגודל השווה שלו לכדור הארץ, תנאי הכרחי לכבידה כפי שאנו מכירים אותה, המרחק שלו מהשמש הקטנה שלו שהוא בטווח הדרוש לקיומם של חיים והעובדה שהבדיקות מלמדות שאכן מדובר בגרם שמיימי סלעי.
עם זאת, כיוון שמדובר בכוכב מאד רחוק שסובב שמש לא בהירה במיוחד, המדענים עדיין לא יודעים האם יש לו אטמוספירה. בנוסף, היותו סובב סביב ננס אדום מעלה את השאלה איזה סוג של חיים יכולים להתקיים בו משום שלננסים אדומים ישנן תכונות הכוללות גם התפרצויות של אנרגיה שעלולות לפגוע או להשפיע על מערך החיים של הכוכב אם קיים מערך כזה.
כאמור, התגלית העכשווית הייתה טמונה כבר בשנת 2018 בתוך הנתונים התצפיתיים שהעביר קפלר, אלא שבגלל המורכבות של מציאת כוכבי לכת האלגוריתם שנתנו המדענים לתוכנת הבינה המלאכותית שסרקה את הנתונים פספסה את הכוכב. הבעיה מולה מתמודד האלגוריתם היא השאלה האם כתם מסוים שמפריע לשמש בחלל הוא כוכב לכת או הפרעה אחרת של האור, לצד הצורך לזהות סוגים שונים של הפרעות לשמשות ועיבוד אדיר של נתונים. בעקבות כך פספוסים מהסוג הזה של כוכבים סביב שמשות לא בהירות, כמו השמש שלנו, היו צפויים ולכן צוות מדענים גדול עבר שוב אחרי הבדיקה של האלגוריתם.
"מצאנו עוד כמה כוכבי לכת בעלי פוטנציאל, אבל מה שמיוחד ב-Kepler-1649c, זה שהוא ממש משלב את כל התנאים הנדרשים לחיים כפי שאנו מכירים אותם", אמר אנדרו ונדרבורג, חוקר מאוניברסיטת טקסס באוסטין. "שמשות מסוג ננס אדום הם כוכבי השבת המצויים ביותר ביקום וככל שאנו מצליחים לצפות יותר בחלל עם מכשירים מדויקים אנחנו רואים יותר ויותר כוכבי לכת שמקיפים אותם. לכן, הסיכויים למצוא ממש כוכב לכת שאפשר ליישב ולקיים בו חיים נראים לנו היום הרבה יותר גדול מאי פעם", מסכם אנדרו ונדרבורג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו