היסטוריה בחלל: גשושית לקחה דגימה מאסטרואיד

רכב המחקר של נאס"א "אוזריס רקס" הצליח לבצע תמרון סביב סלע החלל "בנו" ולאסוף דגימת סלע מפני השטח שלו • כעת נותר להמתין לשובה של הגשושית

הדמיה של גשושית החלל מתקרבת לפני השטח של האסטרואיד // צילום: איי.אף.פי // הדמיה של גשושית החלל מתקרבת לפני השטח של האסטרואיד // צילום: איי.אף.פי

גשושית המחקר של נאס"א אוזריס רקס, כלי טייס בגודל רכב משפחתי, שנבנתה על ידי לוקהיד מרטין, עשתה הלילה היסטוריה קטנה כשהיא נחתה על פני הקרקע של אסטרואיד הענק בנו, המרוחק 200 מיליון קילומטרים מכדור הארץ ,ואספה ממנו כ60 גרם של חומר סלעי.

המסע של הגשושית אל האסטרואיד החל בשנת 2016 והגשושית הגיעה אליו בשנת 2018. היא הקיפה וצילמה אאת סלע החלל העצום במשך שנתיים. שיאו של התהליך היה התקרבות של גשושית המחקר אל האסטרואיד עצמו כדי לקחת ממנו דגימה ולהתחיל במסע לכדור הארץ כדי לבחון את הדגימה במעבדות של נאס"א.

מדובר היה בתמרון מורכב מאד שאפשר לגשושית להגיע כמעט עד פני הקרקע של האסטרואיד הענק, למכתש בגודל מגרש טניס בעל שוליים סלעיים ובולטים. בגלל שכוח המשיכה של האסטרואיד אינו גדול, הגשושית לא נגעה ממש בפני הקרקע אלא שלחה זרוע רובוטית באורך של 3.4 מטרים וזה אכן נגעה הלילה בקרקע עצמה וחוללה היסטוריה קטנה וקשה מאד למימוש.

הפרופסור לאסטרונומיה דנטה לורטה, מאוניברסיטת אריזונה, שהוביל את הפרויקט לאורח ארבעת שנותיו,  הביע התרגשות עצומה לאחר הפעולה המוצלחת ואמר: "מדובר ממש בהיסטוריה, קשה בכלל להאמין שהצלחנו לעשות את זה בגלל המורכבות של התהליך".

ההודעה עצמה על הצלחת הפעולה הגיעה לכדור הארץ 18 דקות אחרי שהגשושית עצמה נגעה בקרקע , זאתבגלל המרחק הגדול. למעשה, כל תהליך השליטה בגשושית היה בשיהוי זמן, דבר שחייב את הצוות כל הזמן לתכנן קדימה את המחקר ואת הפעולות של כלי הטייס הקטן והמרוחק.

ההתמקדות באסטרואיד בנו נובעת מהיותו סלע חלל גדול מאוד יחסית וישנו סיכוי של 1 ל-2700 שהוא יגיע במסלול שלו לקרבה מסוכנת מאד לכדור הארץ בערך עוד כמאה וחמישים שנה. כמו כן המבנה של האסטרואיד הזה עשיר בפחמן, חומר הנדרש לקיומם של חיים על כדור הארץ. כמו כן ישנם סיכויים שיש מתכות רבות על האסטרואיד דבר שהופך אותו לבעל פוטנציאל אמיתי לכריית מחצבים בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר