מומחה מסביר: "הלחץ מהאסטרואיד מוצדק - אבל אין סיבה להיכנס לפאניקה"

האם האנושות עומדת בפני אתגר משמעותי בדמות אסטרואיד קטלני? סוכנות החלל האמריקנית נאס"א פרסמה לאחרונה כי האסטרואיד 2024 YR₄, עלול לפגוע בכדור הארץ סביב שנת 2032. גודלו של העצם השמימי נע בין 40 ל-90 מטרים, ולפי נאס"א, סיכויי הפגיעה שלו בכדור הארץ נעים סביב שלושה אחוזים. לעומת זאת, סוכנות החלל האירופאית סבורה כי אחוזי הפגיעה נמוכים יותר, סביב 2.4 אחוזים.

פרופסור מאיר אריאל, ראש המרכז לננו לוויינים באוניברסיטת תל אביב, הסביר ל"ישראל היום" שיש סיבה לדאגה. "הלחץ מהעצם השמימי מוצדק בגלל הנזקים שהוא יכול לגרום. במקרה של פגיעה בים, הוא יכול לגרום לגלי צונאמי גבוהים. בנוסף, הוא יכול לגרום להעלאה של אפר רב לאטמוספירה, מה שימנע מקרני השמש לחמם את כדור הארץ ויביא לירידת טמפרטורות וחורף גרעיני. פגיעה כזו עלולה לגרום גם למגמה להתפרץ ממעמקי כדור הארץ ולעלות על פני השטח".

מיותר לציין שהנזק, אם אכן תהיה פגיעה, לא יהיה גדול כמו שנגרם לכדור הארץ לפני 60 מיליון שנים, אז פגע באזור מפרץ מקסיקו אסטרואיד בקוטר של תשעה קילומטרים. "בעבר הרחוק פגע אסטרואיד ענק בכדור הארץ. התוצאות היו נוראיות: כל הדינוזאורים הוכחדו ו-95 אחוזים מכל בעלי החיים הגדולים על הכדור נמצאו בסכנה. מדובר במשהו בסדר גודל אחר מהאסטרואיד שמדובר כעת".

מהירות שאף טיל אנושי לא מגיע אליה

ב-30 ביוני 1908, התרחש בערבות סיביר אירוע התפוצצות גדול שזכה לשם 'אירוע טוּנְגּוּסְקָה'. על פי ההערכות, אסטרואיד גדול נכנס לאטמוספירה מעל רוסיה, התפוצץ וגרם לנזק רב: הפיצוץ העצום הוביל לקריסתם של 60 מיליון עצים ברדיוס של כ25- קילומטרים. האסטרואיד עצמו לא הותיר סימן ממשי בקרקע, אך היה ניתן לקבוע בוודאות את נקודת הפגיעה שלו כיון שהעצים היו מרוסקים סביב נקודה זו, כשהם פונים החוצה מהמוקד הזה ברדיוס של כ-30 קילומטרים. צורות החיים השונות סביב נקודת הפגיעה הראו סימני התאוששות לאחר שני עשורים.

בעקבות החששות של נאס"א, שאלנו את פרופ' אריאל האם אפשר להשמיד את העצם השמימי או להסיט אותו ממסלולו. "אסטרואידים נעים בחלל במהירויות של מאות אלפי קילומטרים לשנייה. זו מהירות שאף טיל אנושי לא מגיע אליה, כך שהחישוב של נקודת מפגש עם עצם כזה הוא דבר מורכב מאד שלא בטוח שברגע האמת גם יסייע. פגיעה חזקה באסטרואיד תיתכן רק כשהוא יהיה בקרבת כדור הארץ, אז תהיה למעשה הזדמנות אחת להסיט אותו ממסלולו. אם היא תפוספס, הוא יפגע באדמה. אפשר לנסות להסיט אותו ממסלולו על ידי חללית שתישלח לכיוונו, אבל גם מעשה כזה מחייב הכנות טכנולוגיות רבות מאד ומדובר בחישובים לא פשוטים בכלל".

ניתן להיערך לכל תרחיש

ד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וראש המשרד לתמיכה אזורי לניהול מצבי חירום של האו"ם בישראל, התייחסה בשיחה עם "ישראל היום" לאסטרואיד. לדבריה, סיכויי הפגיעה של האסטרואיד בכדור הארץ נמוכים מאוד, וגם במקרה של פגיעה, תהיה הבחנה משמעותית בין אזור מיושב לבין אזור לא מיושב.

"הסיכויים שהאסטרואיד הזה יפגע בכדור הארץ נמוכים. ישנו מעקב מתמיד אחריו, שמתבצע הן על ידי סוכנויות חלל שונות ברחבי העולם והן על ידי גוף מיוחד של מומחים, שהתכנסו בשבוע שעבר כדי לדון בו ובגופים נוספים שנעים במסלול לכיוון כדור הארץ. מומחים אלו עוסקים בניתוח ומעקב אחר עצמים כאלה, משתפים מידע ושיטות עבודה, ומנטרים באופן קבוע את תנועתם".

מה יקרה אם האסטרואיד אכן יפגע בכדור הארץ?

"אם הוא יפגע בים או באזור לא מיושב, הנזקים שייגרמו יהיו משניים בלבד ולא תהיה לכך השפעה משמעותית על בני אדם. לעומת זאת, אם הפגיעה תתרחש באזור מיושב, ההשלכות יהיו שונות לחלוטין. בדומה לשיגור טיל לעבר ישראל, מיקום הפגיעה הוא גורם מכריע. עם זאת, הסיכוי שפגיעת האסטרואיד בכדור הארץ תתברר כבלתי סבירה דווקא כשהוא מתקרב, נובע מהשיפור בדיוק החישובים והעדכון המתמיד של מסלולו. ככל שהאסטרואיד מתקדם במסלולו ואנו מקבלים עליו נתונים נוספים, מתאפשרת חיזוי מדויק יותר של תנועתו, מה שמוביל ברוב המקרים להערכת סיכון נמוכה יותר. גם במקרה הנוכחי, המומחים ממשיכים לעקוב ולנתח את נתיבו, כך שניתן יהיה להיערך בהתאם לכל תרחיש אפשרי".