המירוץ להצלת הקרח: עמוק בארקטיקה הקנדית, מדענים ויזמים מתמודדים עם טמפרטורות מתחת לאפס, רוחות עזות וסופות שלגים כדי לקדוח חורים בקרח הימי ולשאוב את מי הים שמתחתיו ולהקפיא אותם על פני השטח. תוכניתם הסופית היא להעבות את הקרח על פני שטח של יותר מ-386 אלף מייל רבוע בארקטיקה - אזור שגודלו יותר מפי שניים מקליפורניה.
המצב חמור מאי פעם. מאז אמצע שנות ה-80, כמות הקרח העבה הרב-שנתי הצטמצמה ב-95 אחוזים. הקרח שנותר צעיר ודק, וחלק מהמדענים צופים שהארקטיקה עלולה להיות נטולת קרח בקיץ כבר בשנות ה-30.
אובדן הקרח הימי הוא בעיה גלובלית. המשטח הלבן הבוהק שלו מחזיר את אנרגיית השמש בחזרה לחלל, ומקרר את כדור הארץ. כשהוא נמס, האוקיינוס הכהה שנחשף מתחתיו מסוגל לספוג יותר מקרני השמש. זהו מעגל קסמים - ההתחממות הגלובלית ממיסה את הקרח והמסת הקרח מגבירה את ההתחממות הגלובלית.
הניסויים כבר מראים תוצאות מעודדות: בניסוי הראשון כיסו כארבעת אלפים מטר רבוע של קרח והוסיפו בממוצע 50 סנטימטר עובי נוסף בין ינואר למאי. בסבב החדש, שהחל בנובמבר, הם כבר כיסו 40 אלף מטר רבוע.
"אלה ימים ראשונים," אמר שון פיצג'רלד, מנהל המרכז לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג'. "אני אופטימי, אבל אנחנו זקוקים ליותר ניסויים ויותר נתונים".
התוכנית הסופית היא לאוטומט את התהליך באמצעות כ-500 אלף רחפנים תת-ימיים, שכל אחד מהם באורך של כשני מטרים, בעלות של בין חמישה לשישה מיליארד דולר בשנה. Real Ice חוזה מכירת "נקודות זכות קירור", שבהן מזהמים משלמים עבור הקפאה מחדש של קרח כדי "לקזז" את הזיהום שלהם.
"הקרח יהיה עבה ובהיר יותר באופן מדיד באזורים המקומיים סביב המשאבות," אמרה ג'ניפר פרנסיס, מדענית בכירה במרכז האקלים וודוול. "אבל השאלה הגדולה היא האם ניתן לגדל מספיק קרח ימי לאורך תקופה מספיק ארוכה כדי לעשות הבדל במשבר האקלים. יש לי ספקות רציניים".
"התערבויות כאלה הן מוסריות מפוקפקות במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע, חסרות אחריות מבחינה אתית," הזהירה ליז בגשו, פרופסור חבר לשינויים סביבתיים בקטבים באוניברסיטת בריסטול.
צ'קוליני מצדו מגיב: "לכל מה שאנחנו עושים יש השפעה. הבעיה היא שיש השפעה דרמטית הרבה יותר בלתת לדברים להמשיך כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
