החיפוש אחרי חיים מחוץ למערכת השמש שלנו נמשך כל העת, כאשר עד כה, גילו המדענים מעל ל-5,200 כוכבי לכת המקיפים "שמשות" (כוכבים המתפקדים כמו השמש שלנו) ובעלי פוטנציאל להכיל חיים.
האמצעי המדויק ביותר הקיים כיום לחקור כוכבי לכת מהסוג הזה, הוא מדידת המרחק מהכוכב אותו הם מקיפים וכן את זמן ההקפה שלהם. המדידה מאפשרת לחוקרים לחשב האם כוכב הלכת מצוי במיקום המאפשר קיום חיים בו.
יחד עם זאת, התצפיות האלו לא יכולות לזהות את ההתרחשויות האמיתיות על כוכב הלכת, כמו למשל האם קיימים עליו מים נוזליים, הקריטיים לקיום חיים.
הימצאות פחמן דו חמצני
מחקר שפורסם לאחרונה על ידי שני מדענים, ד"ר ג'וליאן דה וויט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) וד"ר אמורי טריאו מאוניברסיטת ברמינגהם, העלה אפשרות חדשה לקביעת קיומם של מים על כוכבי לכת מרוחקים.
החוקרים השוו בין כוכבי הלכת נוגה, מאדים וכדור הארץ. למרות השוני הגדול ביניהם, מרחקם מהשמש אמור היה לאפשר לכל השלושה להכיל מים על פני השטח שלהם ופוטנציאלית לתמוך גם בחיים, מה שכידוע, קיים רק על פני כדור הארץ.
ההשוואה עלתה על מאפיין בולט אחד שמבדיל את כדור הארץ משכניו – באטמוספירה של כוכב הלכת שלנו, יש משמעותית פחות פחמן דו חמצני מהשניים האחרים.
"ההנחה שלנו היא שלמרות ששלושת כוכבי הלכת נוצרו באופן מאד דומה, קיימת סיבה כלשהי לכך שבאחד מהם יש באופן משמעותי פחות פחמן דו חמצני, שכנראה נעלם למקום כלשהו", הסביר ד"ר טריאו.
לדבריו, "הגורם היחיד שיכול לקלוט כמות כזו של פחמן דו חמצני הם מאגרים גדולים של מים. תהליך כזה התחולל על כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים, במהלכו האוקיינוסים ספגו כמות פחמן דו חמצני השווה לזו שיש באטמוספירה, שהפכה בתורה לשונה משמעותית מזו של נוגה ומאדים".
התגלית הובילה את החוקרים להעריך שאם יתגלה כוכב לכת נוסף שיש בו משמעותית פחות פחמן דו חמצני ביחס לשכנים שלו, הרי שמדובר באות אמין לכך שיש עליו מאגרי מים גדולים ואולי אפילו יצורים חיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו