למרות שהם אחד העצמים הנחקרים ביותר בתחום האסטרונומיה, הידע המדעי של האנושות על החורים השחורים הינו עדיין קטן מאוד. ולמרות זאת, תופעה חדשה שנחשפה לאחרונה לחורים שחורים, עלולה לחייב שינוי בתיאוריות שמסבירות את הפעילות שלהם.
על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת arXiv, מתברר כי לאחר שהחור השחור "בולע" כוכב חסר מזל שנקלע לקרבתו, מתרחשת בטווח של שנתיים עד 6 שנים תופעה שבמסגרתה החור השחור "מגהק" ופולט חזרה לחלל וחוזר חלילה חומרים מהכוכב שנבלע.
מדובר בתהליך שבו הכוכב נמתח ונסחט על ידי הכבידה של החור השחור, מה שבעצם גורם לכך שהוא "נקרע לגזרים" (תהליך שנקרא ספגטיפיקציה). ההתפרקות הזו, שאורכת מספר שעות בלבד, כוללת התפוצצות של הכוכב, מה שמייצר הבזק אור גדול וזרם משמעותי של גלי רדיו שמתפזרים בכל היקום ונקלטים על ידי מכשירים בכדור הארץ. במסגרת הפיצוץ, חומר של הכוכב נזרק לחלל ומסתדר בצורת דיסקה קדם-פלנטרית סביב החור השחור, וזו, בתורה, נבלעת באיטיות על ידי העצם הכבד, ובכך "מאכילה" אותו.
עד כה, המדענים התמקדו בעיקר בצפייה בתהליך האלים הזה, ולא המשיכו הלאה את התצפית על החור השחור. אלא שכעת, חוקרים שהמשיכו לצפות בחורים השחורים מרגע בליעת הכוכב, גילו כי בכמחצית מהחורים השחורים חלה תופעה מוזרה בתקופה של שנתיים עד 6 שנים לאחר מכן. "אם ממשיכים להסתכל על החורים השחורים, מגלים שחלק מהם, שאמורים להיות ישנים ולא לפלוט גלי רדיו, קשורים לפעילות של חומר כוכבי בסביבתם, נדלקים שוב ופולטים פעם נוספת גלי רדיו אל החלל", הסבירה המחברת הראשית של המחקר איווט סנדס, עמיתת מחקר במרכז הרווארד וסמית'סוניאן לאסטרופיזיקה. "קראנו לתופעה הזו 'גיהוק' כי יש בפליטה של החומר הזה עיכוב, והוא נפלט החוצה אל החלל הרבה יותר מאוחר ממה שציפינו".
צוות המחקר עדיין לא יודע להסביר את התופעה הזו, אולם ברור שהחומר שנפלט לא מגיע מהחור השחור עצמו, מכיוון שכוח הכבידה שלו כה עצום, עד שאפילו האור בעצמו לא יכול להימלט ממנו.
"חורים שחורים הם בעלי כבידה כה קיצונית, עד שברגע שעוברים את הנקודה שנקראת אופק האירועים (הנקודה ממנה השפעת החור היא מוחלטת, ולא ניתן לראות ממנה והלאה שום דבר, כי אפילו האור נבלע בה, א"ג), החומר לא יכול להיפלט חזרה החוצה" אומרת סנדס. "לכן, אנחנו לא לגמרי מבינים מה קורה ומהיכן מגיע החומר של הכוכב שפתאום נזרק החוצה. אולי מדובר בחומר שמאוחסן בקרבת החור השחור או חומר משאריות דיסקת הכוכב שהקיף את החור השחור".
המציאות המסתורית שיש בגילוי החדש נובעת מכך שעל פי המודלים שתיארו עד כה את בליעתו של כוכב על ידי החור השחור, תהליך הבליעה עצמו אורך מספר שבועות לאחר ריסוק הכוכב, כשלאחר אין יותר פעילות סביב החור השחור ואין פליטה של גלי רדיו מהחומר שמתרסק ונמעך.
אלא שכעת, מתברר שכנראה שיהיה צורך לעדכן את המודלים עקב התגלית החדשה, שהיא למעשה התנהגות בלתי צפויה של החור השחור. "הייתה פעילות שנייה אחרי בליעת כוכב. החור השחור בלע את הכוכב ונרגע, ומאוחר יותר הפעילות הזו שבה על עצמה", ציינה סנדס. "זו תופעה חדשה לחלוטין ולא צפויה. למעשה, התצפית אומרת שאחרי גל הפעילות הראשון של החור השחור שבמסגרתה יש פעילות גלי רדיו, פתאום החור השחור 'נדלק' שוב ושולח לחלל שוב גלי רדיו עקב פעילות החומר שסביבו".
