סקירה: למה שמישהו ירצה בקר פלייסטיישן באלף שקל?

מי באמת צריך בקר פלייסטיישן 5 שעולה אלף שקל? בדגש על "צריך"? אף אחד, אי פעם, בשום מקום. גם לא אתם, תסמכו עלינו. אבל מי "רוצה" בקר פלייסטיישן 5 שעולה 1,000 שקלים? סביר להניח שכל גיימר שהכניס לסלון שלו את הקונסולה ה(כבר לא כל כך) חדשה של סוני. בלי למצמץ, ה-Dualsense Edge החדש הוא הבקר האולטימטיבי שכפות הידיים שלכם יכולות לחלום עליו. הוא יודע לעשות את כל מה שה-Dualsense המקורי והמעולה יודע לעשות, בתוספת כמה שיפורים ושדרוגים חביבים.

אלא שגאדג'ט הגיימינג הזה עולה בישראל בערך פי ארבעה (!) מהגרסה המקורית שלו, כמעט כמחיר חצי קונסולת פלייסטיישן 5 חדשה, כשחושבים על זה. ולא, ה-Edge לא מצופה זהב, גם לא כסף. ורק בשביל הקלישאה – הוא גם לא מכין קפה.

• סקירה: שיאומי Poco X5 Pro – מחיר נוח למכשיר לא מושלם

• סקירה: גלקסי S23 אולטרה – סוס עבודה אלגנטי

• סקירה: שיאומי Poco M5s – סמארטפון לא יקר למתחילים

פוש דה באטנז

בואו נתעלם רגע מהמחיר ונתייחס למוצר עצמו. קיימים שני הבדלים עיקריים בין ה-Edge ל-Dualsense המקורי, שניהם קשורים לכפתורים. קודם כל, הבקר החדש מאובזר בשישה כפתורים ומתגים נוספים: שני כפתורים (או ליתר דיוק "פדלים") שניתנים למיפוי על הגב התחתון של הבקר; צמד כפתורים בחלקו התחתון הקדמי שנועדו להחליף בין פרופילים (נגיע לזה בהמשך); וזוג מתגים על הגב העליון, ממש ליד ההדקים (L2 ו-R2), שמטרתם לכוון את הרגישות ואת עוצמת ההתנגדות של אותם הדקים (לחיצה מלאה, חצי לחיצה או בערך רבע לחיצה – יעיל במשחקי יריות, למשל, כדי לשחרר צרורות מהירים יותר). מדובר ב-22 אמצעי קלט ב-Edge לעומת 16 הכפתורים של ה-Dualsense, וזה מביא אותנו להבדל השני.

בקר העל החדש לסוני פלייסטיישן // צילום: יחסי ציבור

ככלל, ניתן להחליף ולשכפל כל פעולה של כמעט כל כפתור בבקר, בפעולה של כפתור אחר. לדוגמה, אם במשחק מסוים כפתור הקפיצה הוא X, אבל אתם מעוניינים לשנות את פעולת הקפיצה ל-L1 או לאחד מהכפתורים האחוריים שקל להגיע אליהם עם האצבעות המורות – לכו על זה. הרעיון הוא ששימוש באצבעות המורות, שהיו מובטלות לגמרי ב-Dualsense המקורי, יקצר את זמן התגובה של השחקן, ויאפשר לאגודל להתמקד בשני כפתורים בלבד (יעיל למשחקי מכות, למשל, כשרוצים לבצע קומבו מורכב במיוחד).

בנוסף, כפתורי הפרופילים, שנמצאים כאמור בחלקו התחתון של הבקר, יאפשרו לכם להחליף בין פרופילים של משחקים שיצרתם מראש. כלומר, אם יצרתם פרופיל ל"קול אף דיוטי" שבו כפתור אחורי מחליף את כפתור הטעינה, ופרופיל אחר ל"פיפ"א", שבו אותו כפתור אחורי מחליף את כפתור הטורבו, תוכלו לבחור ולשנות את הפרופיל שמתאים למשחק שלכם בלחיצת כפתור פשוטה. נחמד? בהחלט. עד כמה באמת נשתמש בזה? לא הרבה, אם בכלל, שכן אנחנו מסתדרים לגמרי עם תצורות הכפתורים הרגילות של המשחקים שלנו.

עוד שדרוגים? בבקשה: אפשר לשלוף ולהחליף את הידיות האנלוגיות של ה-Edge למקרה שהן נשחקות, וגם לכייל את מידת הרגישות שלהן; מארז הבקר מכיל כבל USB עבה וארוך במיוחד שיגיע בקלות עד לספה שלכם (ובכך יעלים את החשש שהסוללה תתרוקן בזמן סשן גיימינג סוער); ואפילו זרקו לנו פנימה תופסן שמייצב את כניסת הכבל בתוך הקונסולה, שלא ישתחרר חלילה כתוצאה ממשיכה חזקה.

כבד, ולא רק בארנק

למרות כל השיפורים שהוזכרו, כדאי לקחת בחשבון גם שני חסרונות (נוסף על המחיר, כן?) שה-Edge מביא איתו. קודם כל, למרות שגודלם של שני הבקרים זהה, הדגם החדש כבד יותר מהגרסה המקורית (335 גרם לעומת 280 גרם). גם אורך חיי הסוללה שלו קצר יותר: אמנם לא פתחנו סטופר והרבה תלוי בצורת המשחק שלכם (עם אוזניות, שימוש ברמקול הפנימי וכו'), אבל באופן כללי – אם אורך חיי הסוללה של ה-Dualsense הוא כ-12 שעות משחק, ה-Edge אמור להחזיק מעמד בין שמונה ל-10 שעות לכל היותר. ממש לא קריטי, ואם כבר קיבלנו התראה על סוללה נמוכה – זה רק הזכיר לנו שהגיע הזמן ללכת לישון.

אז למי ה-Edge מיועד בכלל? הרי הסתדרנו עד היום יפה מאוד עם הדגם האורגינלי, ולא הרגשנו שאנחנו מפספסים כלום. הכפתורים האחוריים וכבל הטעינה הארוך הם אמנם תוספות שימושיות מאוד (התעסקנו פחות בפרופילים ובמיפויים למיניהם), אבל איך שלא הופכים את זה, אלף שקל הוא מחיר לא הגיוני. בכסף הזה, ה-Edge אולי-אולי-אולי מתאים לגיימרים תחרותיים, שבשבילם כל שבריר שנייה עשוי להיות גורלי, אבל קשה להאמין שהוא יביא להם ניצחונות שהם לא היו משיגים בלעדיו.

כרגע, ה-Edge הוא מוצר פרמיום איכותי ויוקרתי, אבל גם מאוד נישתי, וזו הסיבה שקשה לנו להמליץ עליו לשחקנים מהשורה. שיורידו את מחירו בחצי, ואז נדבר.