אחרי שבוע של התנסות ב-PS VR2, מערכת המציאות המדומה החדשה של סוני לקונסולת הפלייסטיישן 5, אנחנו יכולים לקבוע שכן, מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בתחום – זהו גאדג'ט גיימינג מרשים שכל חובב טכנולוגיה בכלל וגיימינג בפרט לא יתנגד להעביר עליו סיבוב. מצד שני, בשל כמה מגרעות ומגבלות משמעותיות, עדיין מדובר במוצר נישה בעל תו מחיר גבוה במיוחד.
• סקירה: שיאומי Poco X5 Pro – מחיר נוח למכשיר לא מושלם
• סקירה: גלקסי S23 אולטרה – סוס עבודה אלגנטי
• מצלמה של 200 מגה פיקסל: סמסונג השיקה את גלקסי S23
במילים אחרות, היום שבו תונח בכל בית קסדת קסמים שתיקח אותנו לעולמות אחרים ותאפשר לנו לתקשר עם העולם באמצאות מחוות, עוד לא כאן. להערכתנו, טרנד המציאות המדומה לא יפרוץ למיינסטרים בעשור הקרוב, לפחות לא עד דור המכשירים הבא, שבשאיפה יהיו זולים יותר ואלחוטיים לגמרי. עם זאת, בהסתמך על החוויות שלנו מהשבוע האחרון, בהחלט יש למה לחכות.
מה חדש?
סוני משיקה את מערכת ה-PS VR2 כשש שנים וחצי אחרי ה-PS VR המקורית, שיצאה ב-2016. הערכה החדשה כוללת קסדה ושני בקרים ייעודיים – אחד לכל יד – זאת לעומת הגרסה הקודמת, שכללה קסדה בלבד, כאשר בקרי ה-PS4 (או בקרי ה-Move הישנים של ה-PS3) שימשו כאמצעי השליטה שלה.
מרשים אבל יקר. PS VR2 // צילום: יחסי ציבור
למרות שה-PS VR2 מחייבת חיבור לפלייסטיישן 5 (לא ניתן להפעיל אותה ללא הקונסולה), החיבור הזה מתבצע על ידי כבל USB אחד בלבד –מהקסדה היישר לקונסולה. מדובר בשיפור אדיר לעומת סאגת החיבור המסורבלת של ה-PS VR המקורית, שהגיעה עם יחידת עיבוד חיצונית בגודל של קונסולה קטנה כשלעצמה, שלל כבלים אחרים, ואף דרשה שימוש במצלמת פלייסטיישן חיצונית.
בקיצור, הרבה (הרבה!) פחות בלגן בסלון, וכפועל יוצא חופש התנועה הרבה יותר גדול. מצד שני, הקסדה עדיין מחוברת לקונסולה על ידי כבל באורך 4.5 מטרים, שאמנם נחשב לארוך יחסית, אבל מגביל את התנועה בחדר ועלול להתנתק אם נסחפים קצת יותר מדי (זה אמנם לא קרה לנו, אבל תיאורטית זה אפשרי). ברגע שבו מערכות ה-VR החזקות (כלומר, לא הצעצועים הזניחים שמתחברים לסמארטפונים) יהפכו לאלחוטיות לגמרי והמחיר שלהן יהיה סביר, חוקי המשחק ישתנו לגמרי.
רואים את האור
עד שנגיע לאותו יום אלחוטי מושלם, נצטרך להסתפק במה שיש. כרגע, ה-PS VR2 היא המובילה בתחומה (עם כמה חסרונות גדולים, שאליהן נגיע בהמשך), לפחות עד שמטא תציג את ה-Meta Quest 3, ואפל תחשוף מוצר מציאות מדומה מתחרה משלה. לא מן הנמנע ששני הדברים האלה יקרו עוד השנה.
כך או כך, קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר של המערכת החדשה של סוני מתבטאת, כצפוי, בגרפיקה. ה-PS VR2 מתהדרת ברזולוציית 4K (2K לכל עין) – פחות או יותר כפול מהרזולוציה של גרסת הדור הראשון. תוסיפו לזה מסך OLED מרשים ובהיר במיוחד, ותקבלו חוויה גרפית חדה, בוהקת ומרשימה מאוד לעומת המערכת הקודמת, שספגה ביקורת רבה על התצוגה המפוקסלת והחשוכה שלה. באמת שאין מה להשוות, זה הבדל של יום ולילה. מסך ה-OLED של ה-PS VR2 אף מוצלח ממסכי ה-LCD של המתחרים המידיים של מטא – ה-Quest 2 ו-Quest Pro, וגם הרזולוציה שלו מעט יותר חדה.
פחות בלגן בסלון. PS VR2 // צילום: יחסי ציבור
מהפכה נוספת היא מערך המצלמות והחיישנים של ה-VR 2. אם המערכת הקודמת נעזרה במצלמת חיצונית פשוטה שהתבקשתם לחבר לקונסולה, הרי שהחדשה חמושה בארבע מצלמות מובנות שפונות כלפי חוץ ועוקבות אחר מיקומכם בחלל המשחק, ובשתי מצלמות נוספות שפונות פנימה ומתעדות את תנועות העיניים שלכם. גם צמד הבקרים החדשים, שנקראים VR2 Sense, מצוידים בחיישני מיקום ותנועה – וכמובן שגם בכל הכפתורים והידיות שיש לבקרי הפלייסטיישן 5 הרגילים. הבקרים האלה נוחים לשימוש, קלי משקל, נראים מעולה ואינטואיטיביים מאוד למי שרגיל לפלייסטיישן. אין תלונות בגזרה הזו.
ההתקנה של המערכת החדשה פשוטה, מהירה ולא נתבייש להודות – אפילו מפעימה. אחרי שחבשנו את הקסדה (השוקלת כ-50 גרם יותר מקודמתה) וקישרנו בין הבקרים לקונסולה, מצאנו את עצמנו עומדים בתוך גרסת מציאות רבודה (AR) של הסלון שלנו. המערכת סרקה וסקרה את החדר, איתרה מכשולים פוטנציאליים (פייר, קיבלנו המלצה לפנות את השטח לפני תחילת התהליך), מדדה את גובה הרצפה ויצרה מעין "רשת" שהקיפה אותנו מכל הכיוונים, ולמעשה תחמה את שטח המשחק שלנו, בעוד שחלונות עם מידע והנחיות הופיעו מול העיניים שלנו והסבירו לנו מה לעשות. כל זאת, כאמור, מבלי להוריד את הקסדה מהראש.
עושים עיניים
שלב נוסף בהתקנת המכשיר היה "לכוון" את העיניים, וזאת בעזרת שתי מצלמות שכל מטרתן היא להתביית על האישונים שלנו. ה-PS VR2 מסוגלת לעקוב אחר המבטים שלנו, ובעצם להפוך את העיניים לאמצעי שליטה עצמאיים. השימוש בפיצ'ר הזה עשוי לבוא לידי ביטוי בניווט בין תפריטים על ידי מבטים בלבד (תסתכלו למעלה – תסמנו את האופציה העליונה, תביטו למטה – תבחרו את האפשרות התחתונה), ובמקרים מסוימים גם להיות חלק מהמשחק עצמו: דמיינו משחק יריות שבו אפשר להזיז את הכוונת בעזרת העיניים בלבד ולהשמיד חלליות ברגע שראיתם אותן. הפוטנציאל מדהים, אם כי נכון לעכשיו נאלצנו להסתפק בניווט בין תפריטים בלבד – כחלק מתהליך ההתקנה של המערכת, ובמשחק החדש Horizon: Call of the Mountain. טרם הזזנו כוונות בעזרת כוח הראייה בלבד, אבל אנחנו בטוחים שגם זה יגיע.
נעדרים: משחקים בלעדיים
וזה מביא אותנו לבעיה העיקרית, כרגע לפחות, של ה-PS VR2: מחסור חמור במשחקי השקה בלעדיים. מתוך 30 הכותרים שצפויים לצאת במהלך תקופת ההשקה של המערכת, כלומר בחודשיים הקרובים, רק בודדים מהם יהיו בלעדיים לפלטפורמת המציאות המדומה החדשה של סוני. מעבר לכך, רק אחד מהמשחקים הבלעדיים האלה – Horizon, שמסופק עם מארז ההשקה ופותח על ידי סוני עצמה – זמין לרכישה כיום. כל יתר הכותרים הם או גרסאות חדשות של משחקי מציאות מדומה ישנים יותר שיצאו בשנים האחרונות למחשב, או תוספות של מצבי VR2 למשחקים קיימים כמו Gran Turismo 7 ו-Resident Evil Village. תוסיפו לכך את העובדה המצערת (ויש שיגידו המקוממת) שלא ניתן להפעיל את משחקי דור ה-PS VR הראשון על המערכת החדשה, ותקבלו היצע כותרים דלוח במיוחד.
מחיר לא מציאותי
לפיכך, עד כמה ש-Horizon: Call of the Mountain, ספין-אוף לצמד כותרי Horizon המעולים לפלייסטיישן, הוא משחק אקשן מרהיב שללא ספק מראה מה ה-PS VR2 מסוגלת לעשות, רכישת מערכת מציאות מדומה חדשה רק בשביל משחק מקורי אחד היא לא מהלך נבון במיוחד. ואם כבר דיברנו על רכישות, ייתכן מאוד שגם הנתון הבא ירתיע לקוחות פוטנציאליים: ערכת PS VR2 עולה בישראל כ-2,900 שקלים (כולל Horizon, וכולם צריכים את המשחק הזה), וכ-600 דולר (לפני מסים) בארה"ב. לאלה שפחות בעניינים, נבהיר שמערכת המציאות המדומה הזו עולה יותר מקונסולת פלייסטיישן 5, וכאמור – לא ניתן להפעיל אותה ללא קונסולה כזו. כלומר, תיאלצו להיפרד מכ-5,500 שקלים אם תהיו מעוניינים לרכוש את שני הפריטים יחד. חתיכת השקעה.
חיסרון אחרון ודי תמוה לדעתנו, הוא הבחירה של סוני לא לשלב בקסדה רמקולים פנימיים (ככל הנראה כדי לחסוך בעלות המוצר וגם במשקלו). לכן, מבחינת סאונד תצטרכו להסתפק במערכת הסראונד שבחדר, ברמקולים הפנימיים של הטלוויזיה, או באוזניות ה-In Ear הייחודיות שמצורפות למערכת שמתחברות לקסדה על ידי קליפס משונה. הבעיה שלנו היא פחות עם האוזניות עצמן (הן עוצמתיות ואיכותיות למדי) אלא יותר עם המצב הלא נעים שנוצר כשרוצים להעביר את הקסדה למישהו אחר – והוא מסרב בנימוס (ובצדק) להכניס עמוק לתוך אוזניו חפצים שלפני רגע היו בתוך האוזניים שלנו. הגייני זה לא.
השורה התחתונה: לא משנה עד כמה ה-PS VR2 היא מערכת מרשימה, איכותית ובעלת פוטנציאל (ותאמינו לנו, היא כל אחד מהדברים האלה), בנקודת הזמן הנוכחית פשוט לא משתלם לרכוש אותה. אולי בעוד כמה חודשים, עם מבחר משחקים גדול יותר ובתקווה גם הוזלה במחיר, נחשוב אחרת.
