מה עשו סגרי הקורונה לבני נוער?

מחקרים מתחילים לחשוף את ההשפעות הנפשיות המתמשכות של סגרי הקורונה על צעירים ברחבי העולם. המחקרים מצביעים על עלייה בחרדה, דיכאון ובעיות ריכוז בקרב הצעירים, כאשר השפעות אלה לעתים קרובות בולטות יותר בקרב נשים צעירות.

"מגפת הקורונה החמירה תסמינים וגרמה ליותר אנשים לפתח חרדה חברתית מאשר לפני המגפה" קבע סקר אוסטרלי משנת 2023. סקר משנת 2021 תיאר כי במהלך מגפת הקורונה, היו 76.2 מיליון אנשים ברחבי העולם שפיתחו חרדה. דיכאון גם עלה במהלך המגפה, עם עלייה של 27.6 אחוזים.

"לבידוד כמו זה שנחווה בתקופת הקורונות יש לעתים קרובות השפעות שליליות על בריאות הנפש" אמרה טיריל פיילהאוגן היולר, חוקרת בפסיכיאטריה של ילדים ונוער באוניברסיטת ארהוס. היולר ערכה מחקר על איך אנשים עם ADHD בדנמרק חוו את הסגרים. "מספר אנשים עם האבחנה חוו את הסגר כמאוד כאוטי. היה חסר במבנה ליום ובנקודות קבועות, שהן חשובות לרבים עם ADHD" היא הסבירה.

"הייתה קבוצה קטנה של צעירים דנים שהרגישו קצת יותר טוב במהלך הסגר" ציינה היולר, בהתייחס לפרויקט המחקר שלה. "אחת אפילו ציינה את הקורונה כגורם העיקרי לכך שהיא מרגישה כל כך טוב". היולר שיערה שעבור חלק מבני הנוער "הבידוד יכול להקטין את הלחץ להצטיין בבית הספר ובפעילויות מחוץ לבית הספר". 

"זה גם מאוד תלוי בסביבה הביתית במהלך סגר כמו בזמן הקורונה. אם יש לך הורים קשובים, דואגים ויש יותר זמן ביחד, זה יכול להיות חיובי מאוד" היא הוסיפה. "אם יש דינמיקה משפחתית קשה והורים שהם עצמם מושפעים נפשית מהסגרים, זה סיפור אחר לגמרי".

היולר הוסיפה שבידוד ממושך יכול להוביל לחרדה ודיכאון. 

לאו לילהולט הארפויקן, פרופסור עוזר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קופנהגן הסביר שאחת משיטות הטיפול הטיפוסיות לחרדה חברתית נקראת טיפול בחשיפה. "אתה פשוט מאמן את המטופל להיות בסדר עם להיות בחוץ בין אנשים אחרים. במובן מסויים זה כמו לתת מרשם לצאת לסופרמרקט, כמובן, עם התמיכה הנדרשת לאורך הדרך".

מחקרים רבים מצביעים על כך שאנשים שכבר היו להם הפרעות נפשיות או אבחנות חוו החמרה במצבם במהלך ואחרי הסגרים. עוד לפני 2020, בעיות פסיכולוגיות היו נפוצות בקרב בני נוער וצעירים. 

"צעירים היו פחות במוקד כי האמינו שיש להם סיכון נמוך יותר לצורות חמורות של קורונה, בעוד שההשפעות הרחבות יותר על בריאותם הנפשית, חינוכם והתפתחותם לטווח ארוך הוזנחו" הדגישה ד"ר דרינה פלבובה. 

פלבובה ערכה מחקר בקרב מתבגרים סלובקיים על התסמינים הארוכים ביותר של הסגר במהלך המגפה. בין התסמינים הארוכים ביותר הנפוצים הם היחלשות הזיכרון, בעיות ריכוז, קשיים בפתרון בעיות ובמציאת המילים הנכונות. "כל התסמינים האלה מופיעים משמעותית יותר אצל נשים" הדגישה פלבובה. נשים דיווחו על אי סדירות במחזור הווסת שלהן, שיכולה להיות קשורה למתח ושינויים הורמונליים לאחר קורונה, לפי פלבובה.

"שינויי אורח החיים הקשורים לסגרים - כמו זמן מסך מוגבר, פעילות גופנית מופחתת והפרעות שינה - השפיעו לרעה על בריאות נפשית ופיזית" ציינה פלבובה.