החוקרים בודקים - מה אפשר ללמוד מכלבים שמנמנים על בני אדם?

מחקר שפורסם בכתב העת סיינס זיהה קשר גנטי בין השמנה בלברדור רטריברים ובבני אדם. החוקרים מצאו כי הגן DENND1B קשור באופן חזק להשמנה בגזע זה של כלבים וקשור גם להשמנה בבני אדם.

DENND1B משפיע ישירות על מסלול הלפטין מלנוקורטין, מסלול במוח שאחראי לוויסות מאזן האנרגיה ותחושת השובע. מסלול זה הוא מטרה מרכזית לחלק מהתרופות נגד השמנה.

החוקרים אספו נתונים מבעלי חיות מחמד, מדדו את שומן הגוף של כל כלב ואת "רעבתנותם" של הכלבים, ואז אספו דגימות רוק לניתוח דנ"א. הם גילו שכלבים עם סיכון גנטי גבוה להשמנה הראו עניין רב יותר באוכל, ממצא שמשקף התנהגות דומה בבני אדם.

"מצאנו שכלבים בסיכון גנטי גבוה להשמנה התעניינו יותר במזון", אמרה נטלי וואליס. החוקרים העריכו את תשוקת הכלבים למזון ובחנו באיזו תדירות הכלבים התחננו למזון מבעליהם, כולל אם הם היו אכלנים בררניים.

לברדור רטריברים נבחרו למחקר בגלל אהבתם הידועה לאוכל ונטייה גנטית להיות בעלי עודף משקל. המחקר ניתח דגימות רוק מ-241 כלבי לברדור רטריבר, השווה סמנים שונים של השמנה עם המבנה הגנטי של כל כלב כדי לאתר אילו גנים קשורים לעלייה במשקל.

המחקר מצא שחמשת הגנים החשובים ביותר הקשורים להשמנה בכלבים נמצאים גם בבני אדם, מה שהופך את שני המינים לפגיעים יותר להשמנה. ארבעה גנים אחרים הקשורים להשמנה זוהו גם בכלבים וגם בבני אדם, אך יש להם השפעה פחותה בהשוואה ל-DENND1B.

"גנים אלה אינם מטרות מובנות מאליהן לתרופות להורדת משקל, מכיוון שהם שולטים בתהליכים ביולוגיים מרכזיים אחרים בגוף שאין להתערב בהם. אך התוצאות מדגישות את חשיבות מסלולי המוח הבסיסיים בשליטה על התיאבון ומשקל הגוף", אמרה החוקרת אליס מק'ללן.

אנשים עם סיכון גנטי גבוה להתפתחות השמנה לא בהכרח נעשים שמנים אם הם שומרים על דיאטה נוקשה ומשטר אימונים, אך הם נוטים יותר לעלות במשקל. באופן דומה, בעלים ששלטו בקפדנות בדיאטה ובפעילות הגופנית של כלביהם הצליחו למנוע השמנה באותם כלבים, גם באלה עם סיכון גנטי גבוה, אם כי זה דרש תשומת לב ומאמץ רבים יותר.

"התוצאות מוכיחות שבעלים של כלבים רזים אינם 'עליונים מוסרית', בדיוק כמו אנשים רזים" אמרה החוקרת אלינור רפאן, מובילת המחקר. 

בין 40% ל-60% מהכלבים הביתיים סובלים מעודף משקל או השמנה, מה שעלול להוביל לבעיות בריאותיות דומות לאלה של בני אדם, כולל סיכון מוגבר למחלות כרוניות ואיכות חיים ירודה.

כלבים הם מודל טוב לחקר השמנה בבני אדם כי הם מפתחים השמנה דרך השפעות סביבתיות דומות לבני אדם, מה שמאפשר לחוקרים לבחון כיצד גנטיקה מתקשרת עם הסביבה לקביעת משקל גוף.

מומחים ממליצים לבעלי כלבים להסיח את דעת חיות המחמד שלהם מאוכל כדי לעזור לשמור על משקל בריא, במקביל להמלצות לבני אדם בנוגע לשליטה במנות ואיכות התזונה. להפחתת השמנה בכלבים, חוקרים ממליצים לחלק את מנות המזון היומיות, ולבחור הרכבי תזונה המקדמים תחושת שובע.