למה יש כל כך הרבה שלדים בתמזה?

מדענים בריטים מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, בהובלת האוצרת ניקולה ארתור, גילו את מקורם של מאות שלדי אדם שנמצאו בקרקעית נהר התמזה. החוקרים ערכו ניתוח פחמן רדיואקטיבי על 30 שלדים, שחשף כי גילם נע בין 6,000 ל-200 שנה. טווח רחב זה מעיד כי הנהר שימש כאתר להשלכת גופות לאורך תקופה ארוכה. המחקר פורסם בכתב העת Antiquity.

רוב השלדים שנמצאו בנהר הם מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל המוקדמת, ספציפית מהתאריכים 2300 עד 800 לפנה"ס ו-800 לפנה"ס עד 43 לספירה. "השאלה הגדולה לגבי עצמות אדם אלה היא איך הן הגיעו לנהר" אמרה ארתור. 

"רוב האנשים - כולל לונדונים - מופתעים לשמוע שמאות עצמות אדם מגיעות מהתמזה" אמרה ארתור, על פי LiveScience. "אנחנו יכולים עכשיו לומר בביטחון שאלה לא סתם עצמות שהצטברו בנהר באופן קבוע לאורך זמן" היא אמרה. "משהו התרחש בתקופות הברונזה והברזל" היא ציינה.

המומחים ציינו כי לפי הנתונים שנאספו עד כה יש עדויות למוות אלים.

תיאוריות ראשוניות לגבי הגופות בנהר התייחסו לאפשרות למוות בקרבות או בטביעה. סיבה אפשרית אחרת לנוכחות השרידים היא קבורה טקסית של גופות במים, שהייתה נפוצה בצפון-מערב אירופה בתקופות פרהיסטוריות. "אלימות היא עניין נפוץ במיוחד בשרידי אדם פרהיסטוריים מאוחרים ממקומות מימיים" אמרה ארתור.

צוות המחקר סבור כי שבטים עתיקים עשויים היו להילחם על השליטה בנהר. 

לפי מחברי המחקר, הניתוחים ממשיכים כעת במטרה לקבוע אילו משתי התיאוריות האחרונות תואמת במידה רבה יותר את הממצאים.