מדענים סינים יצרו עכבר ששרד עד בגרות משני הורים זכרים

צוות חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים הצליח ליצור עכבר דו-אבהי מזרע שסופק על ידי שני הורים זכרים. המחקר, בהובלת ז'י-קון לי, ויי לי, וצ'י ז'ו, פורסם בכתב העת המדעי Cell Stem Cell. זוהי הפעם הראשונה שבה עכבר דו-אבהי מגיע לבגרות.

החוקרים התמקדו בהתגברות על הטבעה גנומית, מחסום יסודי לרבייה חד-מינית ביונקים. הטבעה גנומית היא מנגנון המווסת ביטוי גנים על בסיס מקור הורי, שדורש שכל עובר יתפתח מגמטה זכרית (זרע) וגמטה נקבית (ביצית). "המאפיינים הייחודיים של גנים מוטבעים הובילו מדענים להאמין שהם מהווים מחסום יסודי לרבייה חד-מינית ביונקים" אמר צ'י ז'ו, חוקר שהוביל התקדמויות רבות בהליכי רבייה מסייעת. "גם כאשר עוברים דו-אימהיים או דו-אבהיים נוצרים באופן מלאכותי הם אינם מתפתחים כראוי ונעצרים בשלב כלשהו במהלך ההתפתחות בגלל גנים אלה" הסביר החוקר.

במחקרם, המדענים הסינים השתמשו בעריכת גנים כדי לשנות גנים שפועלים כ"מנעול" שמונע רבייה חד-מינית. על ידי שינוי 20 גנים מוטבעים מרכזיים בגנום, הם הצליחו ליצור עוברים דו-אבהיים ששרדו עד לבגרות. עם זאת העוברים עקרים ובעלי תוחלת חיים נמוכה.

הצוות יצר 1,081 עוברים, מתוכם רק 11.8% (29 מתוך 210) שרדו עד ללידה, הרבה פחות ממה שהיה מתרחש בדרך כלל. לא כל הילודים הגיעו לבגרות בגלל פגמים התפתחותיים, ואלה שכן הגיעו לעתים קרובות סבלו מתוחלת חיים קצרה יותר ואנומליות בגדילה. העכברים הבוגרים היו עקרים אך הראו יעילות שיבוט גבוהה יותר בהשוואה למקביליהם מהזן המצוי בטבע. למרות אתגרים אלה, החוקרים הדגישו שעצם העובדה שבעלי חיים אלה הגיעו לבגרות מהווה אבן דרך במחקר.

לי הביע תקווה שעבודה זו תסייע בהתמודדות עם סדרה של מגבלות במחקר תאי גזע וברפואה רגנרטיבית.

צוות המחקר תכנן להמשיך לחקור כיצד שינוי גנים מוטבעים יכול להוביל ליצירת עוברים בעלי פוטנציאל התפתחותי גדול יותר ורצה להרחיב את מחקרם לבעלי חיים גדולים יותר, כמו קופים. עם זאת, הם ציינו שהרחבת הגישות הניסיוניות שפותחו בעכברים לבעלי חיים גדולים יותר תדרוש זמן ומאמץ ניכרים מכיוון שצירופי הגנים המוטבעים בקופים שונים מאלה שבעכברים.

לדברי החוקרים, היישומים של טכניקה זו ברבייה מסייעת בבני אדם אינם אפשריים כיום.

ניסיונות קודמים ליצור עכברים דו-אבהיים נכשלו מכיוון שהעוברים הפסיקו לגדול בשלבים מוקדמים.

האגודה הבינלאומית למחקר תאי גזע אוסרת על עריכת הגנום התורשתי ושימוש בגמטות מלאכותיות לרבייה אנושית.