לפני שאפרק את מה שהיה אמור להיות 'משחק השנה' לגורמים, אתחיל כך: מכירים את הסרט "החדר" של טומי וויסאו? הוא נחשב לסרט הגרוע בכל הזמנים, כל כך מגוחך שהוא בעצם הפך לקאלט ולמבדר במיוחד. נראה שזה העתיד של "Cyberpunk 2077" – משחק כל כך מגוחך שהוא בעצם מבדר.
מדובר בכותר שרבים ציפו לו, שנים. אני באופן אישי עקבתי בהתלהבות אחר הטיזרים הקטנים ששוחררו לציבור במשך שנים ופתחו את הדמיון, אבל בסופו של יום המשחק שהיה אמור להיות אחד מגדולי הדור, נפל בענק ובכאב עצום של מי שהיו אמורים להיות אוהדיו.
סאגת הבאגים במשחק ובעיקר בגרסאות הקונסולות פשוט מגוחכת ועוד ארחיב עליה בהמשך, אך זו לא הבעיה היחידה ב"סייברפאנק" לצערי. המשחק מכניס אותנו לנעליו של V, דמות שניתן להתאים באופן אישי בצורה די מרשימה אך למרות זאת – נשארת שטחית ולא מעניינת.
המשחק מתרחש ב'נייט סיטי', עיר מודרנית שמחולקת לאזורים אשר מנוהלים על ידי תאגידים, כנופיות, מהגרים ומעמד עליון.
את נקודת הפתיחה במשחק אנחנו יכולים להתחיל באחת מ-3 נקודות שונות: כ"נער רחוב" קשוח, כ"נמלט" מידיו של תאגיד רצחני או כ"יוצא כנופייה" ששם את עברו מאחור.
אוהבים טכנולוגיה ומדע? הצטרפו לעמוד האינסטגרם
שלוש הנקודות קריטיות להמשך, כולן מובילות אתכם לאותה נקודה מול דמות המשנה של המשחק, ג'קי וולס, אך הן ישפיעו על התפתחות העלילה שלכם בצורה מובהקת בהמשך. המשחק מתחיל בצורה מאוד מבטיחה כאשר תפריט בניית הדמות הוא מגוון ועשיר. ואני בספק שתמצאו דמות זהה בין שחקני סייברפאנק בעקבות שלל האפשרויות ותשומת הלב לפרטים הכי קטנים: מגובה המצח ועד זווית עצם הלחי שלכם. כן, תוכלו לעצב את הדמות שלכם בצורה הכי מפותחת ומעניינת שנראתה עד כה בעולם הגיימינג.
משחקיות
נתחיל מהסביבה המטורפת שבה מתרחש המשחק, "נייט סיטי", העיר כובשת אותכם בצבעוניות מהפנטת, לצד מסכי ניאון שנמצאים בכל פינה. קחו את הזמן לחקור את העיר, אל תמהרו לעשות את קו העלילה הראשי והמשימות על ההתחלה, כי באמת מדובר בעיר יפיפייה.
העיר ענקית, כמה ענקית? כל כך ענקית שיכול להיות ש-"CD Projekt", בלחץ שלהם להוציא את המשחק מהר, שכחו להוסיף כמה דמויות מונפשות לחלקים מסוימים בעיר. כאלה שאתה מגיע אליהם ו... אין פשוט אף אחד מסביב. נכון, מדובר במשחק חדש יחסית, אך לכאלה שמצפים לכותר עם גרפיקה לא מהעולם הזה, צר לי לאכזב. זה לא שם, הגרפיקה נותנת רושם של משחק שיצא לפני כשנתיים-שלוש לכל היותר.
הנשקים במשחק מגניבים לאללה, עיצוב מגניב והשימוש בהם כיפי החל מרובי יד, עד משגרי טילים שיפילו מסוקים משטרתיים מסביב. מנגנון הירי במשחק גם כן מצוין, לוקח זמן להתרגל אליו אבל העיקרון די בסיסי, אם שיחקתם במשחקי יריות בעבר לא תהיינה בעיה כלל.
לאורך המשחק תצטרכו לדאוג לעצמכם לכסף, הרבה כסף אם לא תצברו מספיק כסף מההתחלה – תתקעו. השדרוגים של הדמות, צבירת ה-RAM, הזיכרון הפנימי שחובה להוסיף לו נפח, הרגישו לי מתישים לאורך המשחק, תמיד סלדתי מהעניין השדרוגים בכל מיני משחקי תפקידים – אבל פה זה באמת היה מייגע ולא תמיד ברור.
למשחק יש כן פן די מגניב, שמשתלב בצורה שעד לא נראתה עם מנגנון הירי, שבו אתם יכולים לפרוץ למחשבים ומכשירים בסביבה, כאלה שיכולים לשרת אתכם במידת הצורך ותלוי אופי המשימה שבה אתם נמצאים. מדובר בפיצ'ר די מגניב שאפשר לקחת אותו לכיוונים יצירתיים שלא היו קיימים בהרבה משחקים עד היום. ( אולי מזכיר מעט את Watch Dogs).
הפסקול של המשחק? אדיר. אדיר. אדיר. שימו אוזניות, ואל תמהרו כשיש שיר טוב ברגע כי חבל לחתוך אותו עם איזה אינטרו של משימה, תאמינו לי. הפסקול הנהדר הזכיר לי את הפסקול הכיפי של סדרת GTA וזו תהיה ההשוואה היחידה בין Cyberpunk 2077 לבין סדרת GTA המדהימה.
CD Projekt אחראיים לסדרת "Witcher" המעולה, וזה ניכר לחלוטין. כיוון שמעל הכל זה הרגיש לי כמשחק תפקידים קלאסי. יגידו המצקצקים: "אפשר להתהלך באופן חופשי בעיר מודרנית ולגנוב מכוניות, להרביץ ל-NPC (דמויות מונפשות בתוך עולם המשחק שאינן נשלטות על ידי השחקן) מסכנים ולקבל משימות מכל מיני זרים כאלה ואחרים, זה GTA בעתיד!".
אז לא. למעט גניבת המכוניות, אין פה שום קשר ל-GTA, די כבר. אין מה לעשות, Rockstar הם Rockstar, והאחרים? הם לא. CD Projekt הם מפתחי משחקי תפקידים מצוינים – ואולי מפה נובעת הנפילה: הם ניסו להיות משהו שהם לא.
בסופו של דבר, המשחקיות די חוזרת על עצמה במשימות ואופן הביצוע שלהן.
היו דברים מהנים, גם היה רובד בלשי שמפעיל את התאים האפורים במוח, אבל בשורה התחתונה: שום דבר מיוחד. מגניב? כן, בהחלט. אבל לא היה שום דבר באמת מיוחד. באמת שבסופו של דבר לא מדובר על משחק המאה, אלא על סתם עוד משחק.
ועכשיו - פוס משחק: יכול להיות בהחלט שהמשחקיות מבחינתי נפגעה בעיקר מהבאגים הכה רבים שישנם במשחק. באמת שלא ברור כיצד שיחררו משחק ככה לאוויר העולם בכלל. כאמור, שיחקתי ב-Xbox Series S והבאגים בקונסולה זו היו מביכים, לעיתים מנעו ממני להתקדם במשחק ומעל הכל – הם פשוט הרגישו מגוחכים.
כאן ברשותכם, אחזור לדוגמה הראשונה שלי על "החדר", הבאגים היו כל כך מגוחכים שזה כבר היה מצחיק. ראשים שמסתובבים 180 מעלות כמו במגרש השדים, דמויות רנדומליות שמשתגרות באופן פתאומי לשמי הלילה של נייט סיטי, או רכבים שעוברים דרכך באופן חלק – והרשימה עוד ארוכה.
הבאגים במשחק כבר הספיקו לחולל סערה - סוני אף הורידה את המשחק מחנות ה-PS4 לחלוטין, דבר שהתייחסנו אליו כבר בכתבה אחרת.
העלילה
אני מאוד אמביוולנטי בכל הקשור לעלילה. לאחר שבוע של התנסות במשחק, אני יכול להגיד שמדובר בתענוג לצד אכזבה גדולה. מבולבלים? הישארו עמי.
העלילה הראשית קצרה, ושלא תבינו אותי לא נכון, ברגע שמדובר בעלילה קולעת, שנותנת אפקט "וואו" – יאללה, שתהיה קצרה. למי אכפת? במקרה של "Cyberpunk 2077" זה פשוט לוקה בחסר לעיתים, ובכל זאת – יש רגעים חזקים, מותחים ונהדרים פשוט שמראים שיש פה חברה שיש לה תסריט מהודק וחזק, שכתוב היטב, אבל החזון נפל איפשהו בתרגום המילים למשחק עצמו.
לאחר ש-V ושותפו, ג'קי וולס, מקבלים משימה גדולה לגנוב ציוד מתקדם מאחד התאגידים – המשחק נכנס להילוך מהיר וכמובן שהכל משתבש. האירוע המחולל מתרחש כאשר טרוריסט בשם סילברהנד (קינאו ריבס) פורץ ומשתלט על המוח של V ובעצם הופך את כל מהלך העלילה לסיפור אפל יותר, בלשי ובעיקר מתוח.
רוב רובו של קו העלילה הראשי די שעמם אותי. הגעתי למצב שבו אני מחכה שדמותו המצוינת של ג'קי וולס (ג'ייסון הייטאוור) תחזור למסך ותמשיך לספק רגעים טובים. ולא רק ג'קי, גם דמותה של ג'ודי אלברז (קרלה טסרה) מוסיפה מלא.
ומי נשאר מאחור? נכון – V. הדמות הראשית של המשחק - פלקטית, לא מעניינת ושימשה לכל היותר כזוג עיניים לרגעים המעניינים באמת.
אל תצפו לאיזה קתרזיס, כי זה פשוט ייגמר ותהיה לכם תחושה של: "אה, זהו?". מה שכן, קחו בחשבון את המשימות הצדדיות במשחק, שם נמצא התענוג האמיתי. אתה מגלה עולם נהדר, כזה שנדמה שנתפר בזהירות ואדיקות לאורכו ולרוחבו, עם דיאלוגים שנונים, סיפורים נהדרים ומעל הכל – דמויות מטורפות, וכאן נשאלת שוב השאלה, למה הדמות הראשית נשארה כה אפורה וחד ממדית? לא ברור העניין.
קחו את הזמן עם נייט-סיטי, תקלפו את השכבות של העיר המטורפת הזאת ותגלו תענוג אמיתי – זכרו, לעלילה הראשית ניתן לחזור בכל זמן שתרצו.
לסיכום
אחרי באז מטורף של עשור המשחק הגיע והוא פשוט לא מצליח להרשים כמו שציפיתי שירשים. זה היה אמור להיות משחק אחר. זה היה אמור להיות ה-משחק. זה היה אמור להיות משחק שייתן קו מאוד ברור כיצד לעשות משחקים בעתיד – ובמקרה הטוב קיבלנו פה מוצר חביב, כיפי ונחמד אך לא מציאותי, לא בעל עלילה כובשת וגם משחקיות בעייתית ועמוסת באגים במיוחד.
קצת מבאס אותי לסיים משחק אחרי קו העלילה הראשי, להניח את השלט ולהבין שיש לי חוסר עניין טוטאלי בלגלות ולסיים את כל המשחק ב-100 אחוז. כשאני משחק במשחקי עולם פתוח, יש לי פרמטר חשוב: לסיים את העלילה הראשית ולצאת לחקור את העולם הפתוח שסביבי ולגלות כמה שיותר משימות, דמויות וכמובן לקלף לאט לאט את כל מה שיש מסביבי.
ואז בדרך כלל, גם אחרי שאני חושב שחרשתי הכל – להיכנס לגוגל ולגלות דברים נוספים שפספסתי. אני שמח שנתתי לזה צ'אנס עם Cyberpunk למרות התחושה הראשונית, כי מחוץ לקו העלילה הראשי – יש בהחלט עולם נהדר, מלא במשימות כיפיות ועלילה טובה ומעניינת ששווה לגלות.
ובכל זאת, CD Projekt פישלו. למה מיהרתם להוציא מוצר לא מוגמר? איפה בקרת האיכות? להוציא משחק עם כל כך הרבה באגים לקונסולות זה פשוט מביך! (אגב, למשתמשי המחשב המצב לא גרוע עד כדי כך ואף כמעט שחף מבאגים, ושווה לקחת זאת בחשבון).
לפי השמועות, בקרת האיכות והביצועים הייתה בעדיפות נמוכה - ודווקא עבודה סביב השעון, יחסי אנוש גרועים ולחץ רב היו בהעדפה גבוהה – כל זה התבטא במוצר הסופי. המשחק פשוט התרסק עם השקתו, ול-CD Projekt יש בדק בית רציני לבצע.
לסיום: עזבו אתכם, יש הרבה כותרים מעניינים כרגע בחנויות, שווה אולי לחכות כמה חודשים לפני שניגשים לשחק בסייברפאנק, אולי עד אז נקבל משחק מוגמר ונקי מטעויות.
ציון: 6/10
משחק סופק ע"י עדלי יונייטד לקונסולת Xbox
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו