ב-2017 חברת יוביסופט (Ubisoft) שחררו לאוויר העולם את Assassin's Creed Origins הנהדר, שגולל את סיפורו של בייאק המאדג'י בתקופה התלמית במצרים העתיקה, והציגו לנו משחק שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד כה, משחק יפיפייה שהמציא את סדרת אססינס קריד מחדש.
זה המשיך עם Odyssey ('אודיסי') שהציג חדשנות ואף קריצה מאסיבית לז'אנר של משחקי התפקידים. אני בטוח שהשאלה הגדולה שעמדה לנגד צוותי הקריאייטיב ביוביסופט (Ubisoft) הייתה: האם ניתן בכלל לחדש עוד בסדרה הזו בשלב זה?
ובכן, התשובה היא חד משמעית – כן! וזה בדיוק מה שהם עשו בפרק החדש בסדרת המשחקים שנקרא - Valhalla ('ולהאלה'), לא רק שהם חידשו ולא חששו להיות נועזים, הם גם החזירו עטרה ליושנה ולקחו את הפרנצ'ייז הזה צעד אחד קדימה.
עוצר נשימה
מהרגע שנכנסתי לתוך עולם המשחק נתפסתי. אם זה בהרים המושלגים של נורווגיה או ביערות והגבעות של אנגליה, הבקתות הוויקינגיות שמזכירות ספינה הפוכה או המנזרים והכנסיות הקודרות וההריסות של הרומאים ששלטו פעם ביד רמה ברחבי העולם – המשחק והסביבות בו הוא מתקיים לכל אורכו פשוט עוצר נשימה.
העולם שיוביסופט בראו מושך אותנו פנימה בעזרת ויזואליות וסאונד מהפנטים. הפרטים הקטנים עושים את המשחק, כבר בסיבוב קצר במושבה שלכם - תרגישו כיצד הכל מתעורר לחיים סביבכם - דיאלוגים מכל עבר, נשים שמרכלות על חיילים נאי מראה, חיילים אשר מספרים על קרבות ומנפחים אותם לפעמים בצורה הירואית ומוגזמת – הכל מאוד פשוט, מאוד אנושי.
כל זה לצד סאונד של מושבה חיה ופעילה; החל מהנפח שמכה בברזל ועד העוזרת שמטאטאת את מפתן ההיכל. הטיפ הראשון שלי הוא ללא ספק כדי ליהנות מהחוויה העוצמתית הזו - עשו לעצמכם טובה, שחקו עם אוזניות. המשחק נסקר על קונסולת ה- Xbox One, דבר שלאחר כמה שעות גם גרם לי להבין כמה שאני מפספס בגלל שאני לא משחק על הקונסלות של הדור הבא.
הסביבה, הטבע, האנשים והמבנים - הכל פרוס לפנינו בצורה מדויקת, חדה וכזאת שגורמת לי להוריד את הכובע בפני המפתחים שהביאו לנו משחק שפוסל ועוצב בהרבה אכפתיות ותשומת לב. ולמען האמת? אחרי אוריג'ין ואודיסי – אני לא מופתע.
נשיקה מזאב
במשחק עצמו אתם הולכים להיכנס אל תוך מגפיו או מגפיה של אייבור שכמו באודיסי ניתן לבחור האם לשחק אותו כגבר או אישה. (מבדיקה בגוגל, אגב, אייבור הוא שם נורדי נשי, רק אומר). למען הסקירה אני אתייחס לאייבור כזכר, כי כך אני בחרתי לשחק איתו.
העלילה - רצף אירועים היסטורי דוחק את אייבור ואחיו המאמץ, סיגורד, מעבר לגבולות נורווגיה אל עבר ארץ זרה ושוטפת שמש (יחסית), אנגליה. אנגליה מחולקת לארבע ממלכות שונות, אייבור ואחיו יגיעו לאנגליה וינסו, בעזרת פשיטות אלימות או כריתת בריתות, לצד לצד תככים שונים, לאחד את ארבעת הממלכות לממלכה אחת, חזקה ודומיננטית.
כמו ב-Odyssey, גם כאן תתקלו במקרים בהם תצטרכו לבצע בחירה מתוך מגוון אפשרויות שהמשחק יציג בפניכם, בחלק מהמקרים הבחירה חסרת משמעות, אך לפעמים גם תשנה את פני העלילה ואף תוכל להוביל לסיום משחק שונה, ממש RPG קלאסי.
אתם בטח עוצרים כרגע ושואלים את עצמכם: הוא מדבר על משחק של אססינז קריד בכלל? היכן כל מה שאנחנו מכירים מהמשחקים הקודמים? אל דאגה, הקונפליקט בין הנחבאים לבין הקדמונים מתנגב לתוך עלילת המשחק הזה גם, כבר מרגעיו הראשונים, בעדינות אך בעקביות ואלגנטיות עד שאייבור ימצא את עצמו במרכז המלחמה העתיקה הזאת הכל כך מוכרת לנו.
בהקשר של גיבור המשחק, אייבור: מדובר באחת הדמויות היותר נהדרות שנתקלתי בהן לאחרונה, אני אף אגיד שאולי מדובר בדמות הכי טובה בסדרת אססינז קריד. חכו רגע עם הלהב הנסתר, אני יודע שאציו הוא סוג של פרה קדושה, ואני מסכים, הקרב על הדמות הראשית הכי טובה הוא בהחלט צמוד כשמדובר בשניים האלו.
אבל בכל זאת, אני אטען ולא בקלות ראש לטובתו של אייבור, וכשתשחקו במשחק גם אתם, יש סיכוי טוב שגם אתם תחשבו כך. ואתם יכולים להיות רגועים - גם ליילה חסן חוזרת למשחק וכנראה בתפקיד הכי גדול שלה עד כה. אנחנו מתחילים את המסע של אייבור בתור ילד, דרך שרשרת אירועים מזעזעת וטרגית עד להפיכתו (המהירה יחסית, אל תצפו לשחק יותר מדי עם אייבור הילד) לנורדי צעיר.
אייבור הצעיר הוא בעל מזג חם, כזה שצמא לנקמה ומונע על ידה. בהתחלה, אייבור נכשל לראות את השלכות מעשיו המידיים, כזה שאין לו "ראייה לעתיד הרחוק" ולא מחשב את הצעד העשרים אחרי הצעד הראשון שעשה. ובכל זאת, לאורך המשחק, אייבור מתבגר לנו מול העיניים ומתפתח להיות אדם מחושב, אינטליגנט כזה שמקבל על עצמו כובד אחריות לא קטן וממלא אותו בצורה מעוררת השראה.
מדובר בדמות שהיא הרסנית, חיית קרב אשר לא מהססת לקבל שום אתגר העומד בפניה – אך מצד שני גם בעל נפש עדינה, מעין משורר, שמראה את הצד השנון שלו והקליל כשהוא לא בשדה הקרב. יצרו כאן דמות בעלת ניגודים רבים אך כאלו שיודעים לעבוד יחד בחבילה מושלמת.
אז נכון, יש לנו את הסביבה המטורפת של המשחק שכבר הוזכרה כאן, אבל הדבר שבאמת גורם לנו לחזור פעם אחר פעם לשחק עוד הוא דווקא הגיבור, אייבור.
שינויים גדולים לצד חזרה למקורות
השינוי הכי בולט לעין בולהאלה הוא העובדה שאין יותר Side Quests (משימות צדדיות ונפרדות מהעלילה הראשית).
יש המון התרחשויות, המון קווי עלילה חדשים אך הפעם הם מוגדרים כ"World Events" וזה לא מוריד מהתוכן של ולהאלה, זה פשוט יוצר סדר מסוים בדברים ובעצם מייעל את המשחק.
אתם תוכלו לבצע משימות קטנות וצדדיות בלי לקבל Quest חדש ומתיש, כמו שהיה לא מעט ב-אוריג'ין לדוגמה, אלא פשוט תוכלו לבצע מגוון משימות קטנות (ומאוד מאוד עשירות ומגוונות) בדרככם מנקודה א' ל-ב', בלי להיכנס ליותר מדי דרמה. כמה פשוט ככה נחמד.
דבר זה מוסיף המון לריאליזם של המשחק, לא יותר קווסטים מנותקים שגורמים לך להיכנס למרדף מעייף ולדבר עם עשרות דמויות רק בשביל להגיע מסקנה והישג מסוים – שלפעמים לא היו כאלה מלהיבים. האירועים עצמם מאוד מגוונים: החל מאירועים קטנים ומזעריים כמו תחרויות שתייה ושירה, דרך קווי עלילה שיפוצצו אתכם מצחוק ועד תעלומות מצמררות.
והיתרון הגדול? הכל נעשה במידה ולא מוגזם ומעמיס מדי על השחקן.
קו העלילה הראשי של ולהאלה הוא איכותי, מעניין ונותן כבוד אדיר לסדרת אססינז קריד לדורותיה עד כה. המשחק פותח מימד חדש שמפתח את סיפור המלחמה בין הנחבאים לבין הקדמונים בצורה שתביא הרבה עונג לאוהבי הסדרה.
ואיך אפשר שלא להתייחס ללהב הנסתר שעושה קאמבק? הו! להב שלי, כמה שהתגעגעתי לחסל איתך אויבים חסרי מושג בחשכת הלילה. הרגע שאייבור מקבל את הלהב הנסתר לשימושו במשחק, הוא רגע שעושה לך "קווץ'" קטן בבטן ונותן בוסט של התלהבות – בעיקר כי אייבור חסר מושג לגבי המשמעות של הלהב, אבל אנחנו, אנחנו מבינים את המשמעות. מהלך טוב, יוביסופט, מהלך חכם.
שינוי עצום נוסף הוא העובדה שבסופו של דבר אנחנו משחקים כאחד מתוך שבט ויקינגים שעזב את ביתו בנורווגיה והגיע לארץ זרה לגמרי. ככאלה, אתם תצטרכו לבנות מושבה ולפתח אותה לאורך המשחק. זה מוסיף קצת נופך אסטרטגי למשחק, דבר שגורם לנו להקדיש מחשבה גם למושבה שלנו ולא אך ורק לקו העלילה הראשי, אני די חיבבתי את זה.
הדבר מעודד אותך לצאת לפשיטות על כפרים ומנזרים תמימים, לבזוז ולגנוב ולהחזיר הכל למושבה שלך ולראות אותה מתפתחת. לגבי הפשיטות עצמן: מדובר באחד הדברים הכי כיפים שזרקו לתוך ולהאלה.
לאורך המשחק תוכלו ביחד עם קבוצת חיילים ללכת ולפשוט על מקומות שונים. אחד הדברים היותר מלהיבים שיצא לי לעשות במשחק, שבו אתה גם צריך להיות מתנקש שקט ומיומן, היה להוציא את הגרזן ולתת לאלימות להשתחרר בלי רסן, דבר שמכניס אותך עוד יותר למוד הויקינג.
באשר למפה עצמה, בניגוד למשחקים הקודמים, בעלי המפות הענקיות, כל בעלי המקצוע שתזדקקו להם נמצאים במקום אחד וזה מאוד נוח.
פחות אהבתי את ממשק ה-Skills )היכולות( של הדמות, כאשר נקודות שאתם מרווחים ניתן להמירן ביכולת חדשה שאפשר לפתוח. היכולות מחולקות ל-3: חשאיות והתגנבות, קרב פנים מול פנים וקשתות. היכולות פרסות על פני עץ שמוסתר ברובו על ידי ערפל, הערפל נמוג ככל שאתה "רוכש" לעצמך יותר יכולות בכל אחת מהקטגוריות שציינתי, יש הרבה יכולות, עשרות ואף מאות – כאלו שיתרמו לכם בקרב, כאלו שיעזרו לכם לבזוז בצורה יותר יעילה ואף לגרום לגופות להתפוצץ ברגע שדמות אחרת בודקת אותם (מה לעזאזל הרגע ראיתי?!)
הממשק של היכולות דורש המון סבלנות, חקירה והבנה לעומק של מה מונח לפנינו – דבר שלפעמים הרגיש טיפה 'תקוע'. במערכת הקרבות עצמה אין חידוש. כמעט כל מה שהכרנו עד כה די זהה, למעט שינוי אחד קטנטן ובגזרת ה-Health bar ו- Stun bar, בהם תוכלו לשלוט בהתאם לסגנון הלחימה שאתם בוחרים. בגדול אתם צריכים לבחור האם להיות שקטים, טקטיים וזריזים או פשוט להיות ויקינגים חסרי רחמים על כל המשתמע מכך.
לסיכום
מאז ותמיד הייתה לי פינה חמה בלב למשחקי אססינז קריד. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמאז שאורג'ין יצא, בהחלט שנרא שעובר משהו עוד יותר טוב על הסדרה המושקעת הזו. הדבר בהחלט מגיע לפיק חדש גם בולהאלה, אשר מציגה סיפור חזק וטוב לצד דמויות רבות ומגוונת ועולם עשיר בתוכן – דבר שיהווה המון אושר לכל גיימר שמחפש להישאב למשחק חדש.
כל מה שאמרתי עכשיו יכול להוות גם חיסרון: סיפור ארוך וחזק לצד דמויות רבות ומגוונות, יצר מצב בו לפעמים היה קשה לעקוב אחרי כל מה שקורה מסביבי ומצאתי את עצמי מפספס כל מיני נקודות חשובות ברגע של היסח דעת. צריך לקחת בחשבון שהמשחק ארוך מאוד, לפעמים נראה בלתי נגמר – ועד כמה שהסיפור עצמו מעניין, במיוחד לאהובי הסדרה, האורך יכול להתיש.
אבל בסך הכל, יצאתי מאוד מרוצה מהחוויה שלי עם ולהאלה ועם רצון עז לראות מה יוביסופט מכינים לנו בהמשך. אני לא מתבייש לומר שאחרי שסיימתי את המשחק בשביל הסקירה הזאת, מהר מאוד חזרתי לסבב ב', אבל יותר ברגוע.
אייבור והעולם שיוביסופט יצרו הצליחו לכבוש אותי לגמרי.
הבנתם? לכבוש? ויקינגים? עזבו, לכו תשחקו במשחק ותודו לי אחר כך.
ציון: 9/10
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו