ללכוד, לבשל, לאכול: כך נלחמים האמריקנים במינים פולשים

שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית, ה-FWS, פרסם השבוע קריאה לציבור "לצוד ולאכול" חמישה מינים פולשים שהתאקלמו ברחבי המדינה ושמביאים לנזק רב לבתי הגידול המקומיים.

חמשת המינים המדוברים (נוטריה, דג ראש-נחש צפוני, איגואנה ירוקה, קרפיון וחזירי בר) הובאו לארה"ב בדרכים שונות, חדרו אל הטבע וגורמים לנזק ענק הן לטבע המקומי והן לעולם החקלאות האמריקני.

בהודעת הFWS, נאמר כי הציד והאכילה של המינים האלו יכולה לסייע למאבק הכולל של הרשויות נגדם.

בעקבות ההודעה, שוחחו כתבי רשת פוקס ניוז, עם שפים אמריקנים וציידים מקומיים, שכבר כיום צורכים את בשרם של בעלי החיים הפולשים. כתבי הרשת בררו מה הטעם של המינים האלו וכן גם כיצד אפשר להשתמש בהם. להלן המידע על בעלי החיים האלו וכן מידע על הטעם שלהם (למעט הקרפיון, מדובר במינים לא-כשרים)"

נוטריה: מכרסם בטעם ארנב

הנוטריה,שפלשה גם לישראל, הגיעה אל ארצות הברית מדרום אמריקה. מדובר במכרסם שהתפשט לחוף האטלנטי, חופי הצפון מערב של האוקיינוס השקט ולמקומות נוספים. על פי ה-FWS, טעם בשרה הוא עדין ודומה לזה של ארנבות. 

ראש-נחש צפוני: שיניים חדות ובשר עסיסי

המין הפולש שהגיע לארה"ב ממזרח אסיה. מדובר בדג צר וארוך עם שיניים חדות, שיכול לחיות מחוץ למים במשך כמה ימים. זה גם מסביר כיצד הוא עובר ממקור מים אחד לשני בקלות - וכך מגביר את טווח ההתפשטות שלו ברחבי היבשת.

בכל הנוגע לטעמו של הדג, אמר פקח הטבע ריאן קלגהאן מהעיר בוזמן במונטנה כי "לדג יש בשר עסיסי וטוב, שמזכיר קצת את טעמו של בשר עוף. הם טעימים כחלק ממנת טאקו דגים, כשמטגנים אותם או שצולים אותם בגריל - רק תיזהרו שהוא לא ינשוך אותכם לפני הבישול".

איגואנה ירוקה: החלק הטעים הוא הזנב

האיגואנה הירוקה, שמקורה במרכז ודרום אמריקה, היא אחד מהמינים הכי בולטים שפלשו לארה"ב ושגורמים לנזקי ענק. האיגואנות הירוקות השתלטו למעשה על פלורידה, שמתאימה לחיים של הלטאות האלו בעלות הדם הקר. בכל הנוגע לאכילת האיגואנה הירוקה, אמרה הדייגת והציידת דרייס ארהיל, כי "החלק הכי טעים של האיגואנה הוא הזנב הארוך שלה, אבל אם הלטאה שצדתם היא גדולה מספיק, יש לה בשר טוב גם על הרגליים. המתכון שלי הוא להכניס את הבשר לקדרה עם תפוחי אדמה וגזר ולבשל את הבשר עד שהוא מתקלף בקלות מהעצמות. הטעם שלה מזכיר מאוד בשר חזיר".

קרפיון מצוי: פולש אגרסיבי עם טעם עדין

מקורם של הקרפיונים, שהפכו גם למאכל יהודי אהוב במזרח אירופה, הוא במזרח אסיה. מדובר במין פולשני ואגרסיבי, שאוכל צמחיית מים רבה על חשבון מיני הדגים המקומיים, ושמתרבה במהירות מסחררת.

אל ארה"ב פלשו ארבעה סוגים של קרפיונים שהובאו עבור חקלאות ימית וששוחררו בטעות לטבע. בנוגע לטעמו של הדג אמר ריאן קלגהאן, כי "יש לדג הזה טעם עדין מאוד - כמעט נייטרלי. לדעתי הסיבה שהדג הזה לא הפך למבוקש מאד, למרות טעמו, היא כמות העצמות הרבה שלו".

חזיר בר: להיזהר עם בלוטות הריח

מין פולש שמזיק בצורה משמעותית לסביבה הוא חזיר הבר. בארה"ב לא היו בעבר חזירי בר, שהובאו אליה מאירופה ומאסיה. החזירים פוגעים משמעותית באזורי חקלאות בטקסס, בקליפורניה ובמדינות נוספות. בנוגע לטעמם, אומרת הציידת והבשלנית דניאל פרווט, כי "מבחינתי טעם הבשר שלהם טעים מאוד. אנשים רבים מתקשים עם עיבוד הבשר הזה כיון שלחזיר יש המון בלוטות ריח מתחת לעור - ואם לא יודעים להסיר אותן כראוי אז הן גורמות לבשר להריח ריח רע מאוד. לכן, צריך לדעת לטפל בבשר כמו שצריך ואז הוא יוצא ממש טעים".

פרווט הוסיפה עוד, כי טעם הבשר של חזיר הבר גם תלוי באוכל שהוא צורך. "אם אתה אוכל בשר חזיר שאכל מזון טוב, טעמו יהיה שונה מטעמו של בשר חזיר שצרך מזון אחר".

מינים פולשים בישראל

גם לישראל יש מינים זרים לטבע שפולשים וגורמים לנזקים לסביבה ולבעלי חיים. מבקר המדינה פרסם ב-2022 דוח מפורט על מצב המינים הפולשים בישראל. על פי הדוח, בישראל אותרו בשנת 2018 כ-452 מינים של פולשים ימיים החיים סמוך לחופי ישראל. הדוח ציין עוד כי ב-114 משתלות ברחבי הארץ נמצאה נגיעות באחד החרקים הפולשים המסוכנית ביותר: נמלת האש (נכון לאוגוסט 2021).

מזיק נוסף שפלש לארץ אליו התייחס המבקר הוא טרמיט העל הפורמוסי, שנחשב כמין הפולש המסוכן ביותר בעולם והמזיק ביותר מבין הטרמיטים, שזוהה בישראל בעשרה מוקדים. המבקר ציין עוד כי הנזק הכלכלי שסופגת המדינה מהפולשים האלו כל שנה נאמד בכ-1.5 מיליארד שקל.

המינים הפולשים המוכרים ביותר בארץ הם הנוטריה, המיינה המצויה, הדררה המצויה, יאורית מצרית, עורב הודי, התוכי הנזירי, שממית חומות מצרית, דג הלגינון נודד ששמו העממי הוא "אבו נפחא", זהרון הדור, חדקונית הדקל האדומה (שפגעה קשות בגידול התמרים בארץ), נמלת האש הקטנה, יתוש הטיגריס האסייתי, טרמיט פורמוסי
ומדוזת החוטית הנודדת.

בישראל נעשים ניסיונות רבים לבלימת מינים פולשים בין השאר על ידי הדברה, ציד ודיג, אך לרוב הרשויות לא מצליחות לעצור את הפלישה בזמן. לכן, האחראים על הנושא מתמקדים בפעולה נגד מינים שמזיקים מאוד לאדם. (כמו נמלי האש וחדקונית הדקל, למשל).