בישראל יש 150 אלף נשים הייטקיסטיות. הן עולות בכל בוקר על הקטר שמושך קדימה את הכלכלה הישראלית, אבל רק חלק קטן מהן עושות זאת מתא הנהג.
לקראת יום האישה הבינ"ל, פירסמה היום (שלישי) רשות החדשנות דוח "תמונת מצב 2025", שמציג תמונת מצב רחבה בנוגע לשילובן של נשים בתעשיית החדשנות הישראלית. השורה התחתונה שלו: למרות שיפור בישלוב נשים הענף, "בקצב הגידול שנרשם בשלוש השנים האחרונות בתעסוקת נשים בהייטק, מדינת ישראל אינה צפויה לעמוד ביעדים שקבעה על סמך המלצות 'ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי בהייטק' ב-2022".
בין השאר, מנתוני הדוח עולה, כי ייצוג נשים בדרגי הניהול, היזמות ובקרנות הון סיכון נותר נמוך באופן משמעותי: רק 17 אחוז מהדרג הניהולי הבכיר בחברות ההייטק הישראלי ורק 10 אחוזים מהמנכ״לים של סטארטאפים הן נשים.
מדובר בבעיה מוכרת המנציחה את עצמה, משום שבחברות שבהן יש מנכ"לית, שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים כפול מזה של חברות המנוהלות על ידי מנכ"לים גברים, הבעיה נותרת ברורה – נשים מתקשות להיכנס ולהתבסס בתפקידים טכנולוגיים ניהוליים.
לא מגייסות יותר מ-50 מיליון דולר
הנתונים מצביעים על מגמות מעורבות: מצד אחד, מאז 2015 הוכפל מספר הסטודנטיות במקצועות ההייטק, מספר העובדות בענף ההייטק צמח ב-65 אחוז ומספר העובדות בתפקידי מחקר ופיתוח גדל ב-140 אחוז. מצד שני, חלקן של נשים בענף ההייטק נותר כמעט ללא שינוי: כ-33 אחוז מסך העובדים.
מגמה דומה נמצאה גם בייצוג הנשי בדרגי הניהול ובהיקף ההשקעות בסטארטאפים המובלים על ידי נשים: רק אחת מכל שישה מנהלים בדרג הבכיר בחברות ההייטק הישראליות היא אישה, רק 10 אחוזים מהסטארטאפים מנוהלים על ידי נשים ורק 4.3 אחוזים מכלל ההון שגויס בשנים האחרונות על ידי סטארטאפים הגיע לחברות שהובלו על ידי נשים. במיוחד בולטים הפערים בסבבי גיוס גבוהים מ-50 מיליון דולר, שם כמעט אין ייצוג לנשים. נתון זה מדגיש את האתגרים שמולם ניצבות יזמיות בניסיון לגייס מימון ולהוביל את החברות שלהן להצלחה.
כידוע, שלב משמעותי בהכשרה וביצירת הקשרים המובילים לתעסוקה בענף ההייטק מתרחש ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. לכן, היה חשוב ומעניין לראות האם חל שינוי בשנים האחרונות בתחום זה, אולם בדוח לא מופיעים נתונים מהמערכת הצבאית בנוגע לשיעור הנשים המשרתות בתפקידים הטכנולוגיים ביחידות הרלבנטיות (לדברי מחברי הדוח, צה"ל לא העביר אותם, למרות בקשותיהם). בדוח של 2022 פורסם כי שיעורן של נשים בתפקידי פיתוח וסייבר בשירות חובה היה נמוך בהשוואה לחלקן של נשים בתעשיית ההייטק או בלימודים האקדמיים המובילים לתחום.
מהדוח עולה כי תחומי מדעי החיים (הכולל מכשור רפואי, פארמה ובריאות דיגיטלית) ותוכנה ארגונית, מסחר מקוון ותוכן מובילים בשיעור הנשים המועסקות בהן - כמעט 40 אחוז מכוח האדם. בחברות בתחום החקלאות והמזון השיעור דומה. בחברות סייבר ופינטק שיעור הנשים נמוך יותר ועומד על 28 אחוז ובתחום האנרגיה והמים על 27 אחוז. התחום עם שיעור הנשים הנמוך ביותר הוא תעשיית השבבים, שם 21 אחוז בלבד מכוח העבודה הן נשים.
שיפור בפתח המשפך
נתון חיובי יותר שעולה מהדוח הוא כי בשלבים שיש להם את ההשפעה המכרעת על השוויון המגדרי בהייטק, ב"פתח המשפך" - לימודי מדעים וטכנולוגיה בתיכון ובאוניברסיטה - ניתן לזהות שיפור הדרגתי בחלקן של נשים, בעיקר בלימודים האקדמיים. כך, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הסטודנטיות במקצועות ההייטק, והשיעור שלהן הגיע ל-32 אחוז (נכון ל-2023).
"ישראל היא מעצמה טכנולוגית עולמית, ואין לנו את הפריבילגיה לוותר על הפוטנציאל האדיר של נשים ביצירת החדשנות של המחר", מסרה גילה גמליאל, השרה לחדשנות, מדע וטכנולוגיה על נתוני הדוח. "הפערים בדרגי הניהול ,יזמות ובהשקעות נותרו עמוקים ומחייבים שינוי מערכתי בהובלת הממשלה שיבטיח ייצוג שוויוני יותר – דרך עידוד נשים לתפקידי ניהול ויזמות, קידום הכשרות מותאמות, ושיפור הגישה למימון".
"עלינו להמשיך ולפעול ליצירת הזדמנויות שוות לנשים בהייטק – מהרחבת מסלולי ההכשרה וההשכלה, דרך גיבוש תכניות לקידום נשים בדרגי ניהול ועד עידוד יזמות נשים. רק מהלך רוחבי ומתמשך שיערב את הממשלה ואת התעשייה יוכל להביא לשינוי אמיתי", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו