500 מיליארד דולר ל-AI, והפוטנציאל הסעודי: איך טראמפ ישנה את חוקי המשחק בהייטק הישראלי?

בינה מלאכותית, קריפטו ושיתופי פעולה אזוריים - אלו האתגרים וההזדמנויות שמסעירים את ההייטק הישראלי על רקע חזרתו של טראמפ לבית הלבן

טראמפ. "תקופתו יכולה ללמד אותנו תעוזה ומעשיות, אך יש להתנהל בזהירות". צילום: רויטרס

דונלד טראמפ חוזר לבית הלבן ועמו סדר יום שצפוי לשנות את חוקי המשחק בכלכלה ובטכנולוגיה העולמית. עבור אומת הסטארט-אפ הישראלית, מדובר במערכת יחסים חשובה עם השוק האמריקני, שהיא לא רק מקור מרכזי לשיתופי פעולה, השקעות וחדשנות, אלא גם פלטפורמה לצמיחה ולהתרחבות בזירה הבינלאומית. מהשקעות עתק בבינה מלאכותית ועד הפוטנציאל לשיתופי פעולה אזוריים בעקבות הסכמי אברהם – השפעת חזרתו של טראמפ על ישראל עשויה להיות מרחיקת לכת.

"כל ממשל בארה"ב מביא איתו שינויים מדיניים, כלכליים ורגולטוריים שיכולים להשפיע על תעשיית ההיי-טק הישראלית", אומר משה ליפסקר, מנכ"ל חברת הסייבר אימפרבה בישראל. "ארה"ב היא שוק מרכזי ושותפה אסטרטגית עבור החברות הישראליות, ולכן כל שינוי במדיניות שלה, בין אם בתחום ההגירה, הסחר הבינלאומי או התמיכה בטכנולוגיות מסוימות, יכול להיות בעל השפעה רחבה.

"ממשל טראמפ זיהה את הפוטנציאל העצום של בינה מלאכותית כמניע מרכזי לחדשנות, צמיחה כלכלית וביטחון לאומי", מוסיף ליפסקר, "והכריז על השקעה מסיבית בסך 500 מיליארד דולר לקידום התחום. במסגרת המאמץ, ינקטו צעדים משמעותיים, בהם יוזמת AI לאומית, יצירת מסגרת רגולטורית תומכת, חיזוק שיתופי פעולה בין מגזרים והשקעה בטיפוח כוח אדם טכנולוגי. השקעה זו תאיץ פיתוחים טכנולוגיים, תיצור מקומות עבודה חדשים, תחזק את הביטחון הלאומי של ארה"ב ותפתח הזדמנויות גלובליות לחברות אמריקניות.

"עבור ישראל, ההשקעה יוצרת הזדמנות חסרת תקדים לשיתוף פעולה טכנולוגי וכלכלי, במיוחד בתחומים כמו סייבר, רפואה וביטחון. תעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת לאחת המובילות בעולם בחדשנות ויזמות, יכולה להשתלב במאמץ העולמי, ולנצל את ההשקעות האמריקניות להעמקת שיתופי פעולה, פיתוח פתרונות חדשניים וגישה לשווקים גלובליים. באמצעות שותפות זו, ישראל יכולה לחזק את מעמדה כמעצמה טכנולוגית וליהנות מתנופת הצמיחה שמובילה ארה"ב בתחום ה-AI".

מטבעות קריפטוגרפיים. "ציפייה דרוכה", צילום: אי.פי.איי

הקריפטו בעלייה: "אסור לישראל לפספס"

שוק הקריפטו העולמי נמצא בציפייה דרוכה לקראת השינויים המדיניים והרגולטוריים שיביא איתו ממשל טראמפ עם חזרתו לבית הלבן. "זה קורה בעיקר לאור ההצהרות הפרו-קריפטו והמינויים האסטרטגיים שביצע", מסביר יובל רואש, מייסד ומנכ"ל Bits of Gold, הפלטפורמה הישראלית המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים. "הקריפטו, בדגש על הביטקוין, חווה עלייה משמעותית מאז ניצחונו בבחירות, תופעה המשקפת את האמון הגובר של המשקיעים כי מדיניותו החדשה תקדם את התחום".

לפי רואש, ממשל טראמפ זיהה את הפוטנציאל האדיר של טכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים ככלי מפתח לחדשנות, צמיחה כלכלית וחיזוק מעמדה של ארה"ב בזירה הפיננסית העולמית. לדבריו, בין הצעדים הצפויים אפשר למצוא יצירת מסגרת רגולטורית ברורה, עידוד מוסדות פיננסיים לאמץ מטבעות דיגיטליים והשקעה בתשתיות.

"ההשפעה על שוק הקריפטו העולמי עשויה להיות משמעותית, לא רק בארה"ב אלא גם בזירה הבינלאומית. מדיניות זו תפתח דלתות עבור שחקנים גלובליים, תמשוך השקעות חדשות ותעמיק את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין מדינות. עבור ישראל, ששנים הובילה בחדשנות בתחום הבלוקצ'יין, מדובר בהזדמנות פז לשתף פעולה עם השוק האמריקני ולהרחיב את הנוכחות הגלובלית של חברותיה המובילות, דבר שאסור למדינת ישראל לפספס - ועל כן, יש להגדיר תחום זה כאסטרטגי למדינת ישראל", אמר.

טקס החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן, ספטמבר 2020. הפוטנציאל מתממש, צילום: רויטרס

"שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב - במרכז הבמה"

בעוד שחזרתו של טראמפ מעוררת ציפיות גבוהות בתחום הקריפטו, הזירה האזורית מציעה אפשרויות חדשות – והן לא פחות משמעותיות. שיתופי פעולה עם מדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית, הופכים להיות מוקד עניין מרכזי בתעשייה, כשהפוטנציאל הטמון בהסכמי אברהם ממשיך להתממש.

"כניסתו של טראמפ לנשיאות מחדש פותחת צוהר להזדמנויות משמעותיות עבור ההייטק הישראלי", מפרטת מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. "טראמפ, שהוביל את הסכמי אברהם, הציב את שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות ערב במרכז הבמה. כעת, עם הפתיחות הגוברת בערב הסעודית, מתהווים חלונות של הזדמנויות אדירות. הסעודים מבינים שאין אפשרות להסתמך אך ורק על נפט וכי יש צורך בגיוון הכלכלה שלהם. בתהליך זה, תעשיית ההייטק הישראלית יכולה לשחק תפקיד מרכזי, עם טכנולוגיות חדשניות ומענה לאתגרים גלובליים".

שוורץ מתייחסת גם לאתגרי הרגולציה בתעשיית השבבים ולרגולציה הדו-שימושית שמעמיסה קשיים על חברות ישראליות: "חשוב להדגיש שהתקנות האמריקניות בנוגע לשבבים אינן מכוונות נגד ישראל באופן אישי. מדובר בדרישות רגולציה גלובליות שישראל כרגע לא עומדת בהן. איגוד ההייטק מוביל מאמץ כדי שישראל תעמוד בדרישות אלו ותוכל להחזיר את מעמדה בתחום הזה. זהו תהליך קריטי, ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא כדי להבטיח את עתיד התעשייה".

לפי שוורץ, התמונה ורודה מאוד: "הקדנציה הנוכחית שלו, שהוגדרה מראש כקדנציה האחרונה, משחררת אותו ממגבלות פוליטיות ומאפשרת לו לפעול בביטחון ובחופש פעולה. טראמפ, עם גישתו הפרו-ישראלית ותמיכתו בשוק חופשי, יכול כעת להתמקד בקידום סדר יום כלכלי נועז יותר, ללא חשש לחובות פוליטיים או התחייבויות אישיות".

שבבים לסמארטפון (אילוסטרציה). זה לא אישי, צילום: Getty Images

"הגיעה העת למהלכים אסטרטגיים נועזים"

ארנון קולומבוס, מנכ"ל InNegev, מתאר את השינוי הנדרש בישראל בעקבות חזרתו של טראמפ. "כניסתו של טראמפ לזירה מהווה נקודת מפנה, שמערערת תפיסות מקובעות ומציעה מבט מחודש על מציאות שהייתה נעולה במשך שנים", הוא אומר.

"ישראל, כאומת ההייטק, נשענת כבר שני עשורים על זרי הדפנה של הצלחות העבר, בעיקר בזכות אנשי הסייבר והתוכנה שהוכשרו בצה"ל והובילו מהפכה כלכלית בשנות ה-90 וה-2000. אולם, התקיעות המחשבתית והיעדר החלטות אמיצות שמשנות מסלול, כמו אלו של בן-גוריון ואריאל שרון בזמנם, עוצרות את המשך ההובלה.

"טראמפ, עם תפיסתו העסקית, חזונו האסטרטגי לגבי המזרח התיכון ויכולתו לטלטל מוסדות, עשוי לשמש קטליזטור לשינוי המיוחל, אולם עם זאת, יש להתנהל בזהירות מול חלק מתפיסותיו של טראמפ. ישראל חייבת לקדם באופן משמעותי את תחום הדיפ-טק, להרחיב את ההייטק לפריפריה כעתודה אסטרטגית אמיתית, ולהחזיר את עצמה לחזית העולמית בתחומי הבינה המלאכותית, מהם הידרדרה בשנים האחרונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר