יותר משליש ממודעות הדרושים באינטרנט מזויפות - כך תזהו אותן

מחפשים עבודה? מגייסים עובדים? על פי נתוני פורבס, כ-36% ממודעות הדרושים באינטרנט הן מזויפות – נתון שממחיש את הקלות שבה נוכלים מנצלים את אמון הציבור ופוגעים בתדמית החברות.

בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה של 118% במקרי הונאות עבודה, כך לפי CNBC. העלייה המשמעותית נובעת, בין היתר, מהתפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית המאפשרות לייצר פרסומים מזויפים באיכות גבוהה. באמצעות כלים כמו Generative AI, יכולים גורמים עוינים ליצור עמודי גיוס ותהליכי ראיון מדומים שנראים אמיתיים ומקצועיים, תוך התחזות לחברות מוכרות. במקרים רבים, מחפשי עבודה שנפגעים מהונאות אלו מטילים את האשמה על החברה שאליה התחזו, מה שמוביל לפגיעה חמורה במוניטין ובאמון הציבורי.

דו"ח נוסף מבית היימדאל חושף תובנות לגבי האיום ההולך וגובר של הונאות עבודה. הדו"ח התבסס על ניתוח של 2,670 פוסטים ותגובות במדיה חברתית של קורבנות בשנים 2023 ו-2024. הוא מדגיש טקטיקות הונאה נפוצות, ממוקדות תעשיות, ודגלים אדומים מרכזיים שמחפשי עבודה צריכים להיות מודעים אליהם.

טקטיקות נפוצות של הונאות עבודה

מודעות דרושים מזויפות: הצעות עבודה מפתות במיוחד הכוללות שכר גבוה, שעות גמישות ואפשרויות עבודה מהבית. לעיתים מבקשים מהמועמדים לשלם עבור ציוד עבודה או הדרכות פיקטיביות.

הונאת ראיונות: תהליך ראיון מדומה שבו מבקשים מהמועמדים למסור מידע אישי רגיש או לשלם עבור בדיקות רקע.

הונאות עבודה מהבית: פרסומים שמציעים משרות מהבית הדורשות תשלום מראש עבור ציוד או הכשרה.

הונאות מסמכים: התחזות לחברות במטרה להשיג פרטי תשלום או מסמכים רשמיים כמו טופסי שכר.

משרות פיקטיביות: פרסום משרות מזויפות במטרה לאסוף קורות חיים ולבדוק עניין בתפקידים עתידיים.

הונאות סחיטה: שימוש במידע אישי שנאסף בתהליך הגיוס כדי לאיים ולדרוש כופר.

דגלים אדומים למחפשי עבודה

המחקר זיהה מספר דגלים אדומים הקשורים בדרך כלל להונאות עבודה: בקשות תשלום מראש (25.08 אחוז); ניסיונות פישינג (18.81 אחוז); בקשות למידע סודי (17.49 אחוז); ללא תהליך ראיון (15.84 אחוז); הצעות עבודה מזויפות (12.21 אחוז); ותיאורי עבודה כתובים בצורה גרועה (10.56 אחוז).

הדו"ח מדגיש כמה אסטרטגיות שמחפשי עבודה יכולים להשתמש כדי למנוע נפילות קורבן להונאות, כמו בדיקת ביקורות על חברות, אימות פרטי חברה, ייעוץ עם חברים מהימנים, אימות דומיינים של דוא"ל ובדיקת חוקיות אתרי החברה.

בדקו את אמינות המעסיק: חפשו מידע על החברה, קראו ביקורות ובדקו את אתר האינטרנט הרשמי שלה.

היזהרו מדרישות לתשלום מראש: מעסיקים לגיטימיים לא יבקשו מכם לשלם עבור ציוד או הכשרה.

שימו לב לפרטי ההתקשרות: כתובות דוא"ל רשמיות ופרטי קשר אמינים הם סימן לחברה לגיטימית.

התייעצו עם מומחים: אם יש לכם ספק, פנו לעסק באופן ישיר ובדקו האם הם עומדים מאחורי המודעה.

ומה לגבי החברות עצמן?

איך חברות יכולות להגן על המותג והמועמדים?

בדיקת נאותות שוטפת: ניטור קבוע של פרסומות דרושים ומדיה חברתית לאיתור פרסומות מזויפות.

תקשורת שקופה עם מועמדים: הסברה ברורה באתר החברה על תהליך הגיוס, כולל אזהרה מפני דרישות לתשלום.

הטמעת פרוטוקולי אבטחה מתקדמים: שימוש באימות דו-שלבי ואמצעי אבטחה נוספים לתקשורת עם מועמדים.

שיתוף פעולה עם ספקי הגנת מותג: עבודה עם חברות המתמחות באיתור, זיהוי והסרה של תכנים מזויפים.

מי נמצא בסיכון?

מגזרי הפיננסים וה-IT נמצאים בסיכון הכי גבוה, והם מהווים 35.45 אחוז ו-30.43 אחוז ממקרי ההונאה, בהתאמה. תעשיית הבריאות אחריה ב -15.41 אחוז.

עבודה מרחוק: ההונאות הולכות ומתמקדות בעבודה מרחוק. 43 אחוז מהמודעות המזויפות מזכירות משרות מרוחקות, ואחריהן תפקידים במקום העבודה (42 אחוז) ותפקידים היברידיים (15 אחוז).

תפקידים בעלי ערך גבוה: מנהלים ועובדים בתחילת דרכם הם היעדים העיקריים, כאשר 35 אחוז מההונאות מתמקדות במנהלים ו-34 אחוז בתפקידים לחסרי ניסיון.

שיטות ליצירת קשר: דוא"ל הוא השיטה המובילה שבה משתמשים הרמאים. היא אחראית ל-30.75 אחוז מהמקרים, ואחריה מדיה חברתית (20.19 אחוז) ואתרי אינטרנט (19.79 אחוז).

מאפייני הונאה: טקטיקות הונאת העבודה הנפוצות ביותר כוללות מידע חשוד ליצירת קשר (41.1 אחוז), הצעות שכר לא מציאותיות (25.7 אחוז) ותיאורי תפקיד מטעים (10.6 אחוז).

לדברי יואב קרן, מנכ"ל חברת BrandShield, המתמחה בהגנה על מותגים בזירה הדיגיטלית: "הונאות עבודה הן לא רק בעיה למחפשי עבודה אלא איום ישיר על חברות. כאשר רמאים משתמשים בשם ובזהות של חברות או של בכירים ועובדים בחברות הללו כדי להונות מועמדים, הנזק עלול להיות חמור ולהשפיע הן על אמון העובדים והמועמדים הפוטנציאליים והן על הלקוחות. חברות חייבות לנקוט בגישה פרואקטיבית בזיהוי ובמניעת איומים מסוג זה".