איך המוח מגיב למילים מעולם הרגש? כאשר אנחנו קוראים מילים "חיוביות" או "שליליות", משתחררים חומרים כימיים שונים במוח - לא רק באזורים שאחראים על שפה ורגשות, אלא גם באזורים שעד כה לא נחשבו קשורים לכך כלל. את התגלית המפתיעה הזו חשף צוות חוקרים בראשות פרופ' ריד מונטגיו מהמכון למחקר ביו-רפואי באוניברסיטת וירג'יניה טק.
החוקרים הצליחו לראשונה למדוד בו-זמנית את השחרור של שלושה חומרים כימיים מרכזיים במוח בזמן שאנשים קראו מילים טעונות רגשית. שניים מהם - דופמין וסרוטונין - ידועים כ"שליחים כימיים" שמשפיעים על תחושות של הנאה, מוטיבציה ומצב רוח. החומר השלישי, נוראפינפרין, קשור לרמת העוררות והקשב שלנו. המדידות נערכו במהלך ניתוחים לגירוי מוחי עמוק לטיפול ברעד חיוני (הפרעת תנועה), וכן במהלך השתלת אלקטרודות לניטור התקפים אפילפטיים.
במסגרת המחקר הוצגו למשתתפים מילים בעלות מטען רגשי חיובי, שלילי או ניטרלי על מסך. החוקרים גילו תבנית מעניינת: באזור מסוים במוח (התלמוס), רמות הסרוטונין עלו כאשר המשתתפים נחשפו למילים חיוביות. באזור אחר (חלק מקליפת המוח שידוע כמעורב בעיבוד שפה ורגשות), רמות הדופמין הגיבו באופן שונה בחצאי המוח השונים - בצד שמאל של המוח רמות הדופמין ירדו בתגובה למילים חיוביות, ובצד ימין נצפתה מגמה הפוכה.
ממצאים אלה, מציעים החוקרים, מרמזים שהתגובה הרגשית במוח מורכבת יותר ממה שחשבו. ייתכן שלא מדובר בחומר אחד שאחראי על רגש מסוים, אלא שהשינויים היחסיים בין החומרים השונים הם שמקודדים את המשמעות הרגשית.
"התפיסה המקובלת לגבי חומרים כימיים במוח, כמו דופמין וסרוטונין, היא שהם משדרים אותות הקשורים לחוויות חיוביות או שליליות", מסביר פרופ' מונטגיו. "הממצאים שלנו מראים שחומרים אלה משתחררים באזורים ספציפיים במוח כשאנחנו מעבדים את המשמעות הרגשית של מילים".
הרגש בתנועה
אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר היה שאזור התלמוס - אזור במוח שידוע בעיקר כאחראי על העברת מסרים הקשורים לתנועה ותחושה - מגיב גם הוא למילים טעונות רגשית. "זה ממש הפתיע אותנו", אומר פרופ' ויליאם האו ממחלקת מדעי המוח בווירג'יניה טק. "התלמוס לא נחשב כאזור שמעורב בעיבוד שפה או רגשות, ובכל זאת ראינו בו שינויים כימיים ברורים בתגובה למילים טעונות רגשית. למעשה, ממצא זה מרמז שגם אזורי מוח שלא קישרנו עד כה לעיבוד רגשי או שפתי, עשויים להיות מעורבים בהבנת המשמעות הרגשית של מילים".
החוקרים מצאו גם כי הנוראפינפרין, חומר כימי במוח הקשור לעוררות ותשומת לב, הגיב באופן שונה כשהמילים הוצגו באופן אקראי לעומת כשהן הוצגו בקבוצות של מילים דומות. "זה מרמז שהמוח רגיש לא רק למשמעות המילים, אלא גם להקשר שבו הן מופיעות", מסביר פרופ' האו.
הניסויים, שאומתו גם בבעלי חיים, מספקים תמיכה נוספת לממצאים. "בניגוד לבעלי חיים, בני אדם יכולים להבין מילים, את ההקשר שלהן ואת משמעותן", מסביר ד"ר סת' באטן, החוקר הראשי במחקר. "גילינו שהמערכות הביולוגיות הבסיסיות במוח שלנו, שהתפתחו במקור כדי לעזור לנו לשרוד על ידי זיהוי סכנות והזדמנויות בסביבה, משמשות כיום גם להבנת השפה האנושית. המוח שלנו מגיב למילים כמעט כפי שהוא מגיב לאירועים אמיתיים בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו