הסנדלר הולך יחף: למה יש כל כך מעט רובוטים בישראל?

עונת החגים בארה"ב מתקרבת, והעומס כבר מורגש במחסנים הלוגיסטיים של ענקית הסחר המקוון אמזון. השנה, לצד העסקת 250 אלף עובדים זמניים שצירפה למערך התפעולי שלה, אמזון גם השיקה מערכת רובוטית חדשה שפיתחה בשם Seqoia.

מדובר במעין מסוע רב-זרועות שממיין ומסיע את החבילה ישירות לעמדת עבודה ארגונומית של העובד, מבלי שהוא יצטרך להתכופף או להתרומם כדי ללקט את החבילה. לדברי אמזון, הרובוט ייקצר את תהליכי האחסון ב-70 אחוז ואת הליקוט ב-25 אחוז.

אמזון היא החברה המובילה בכל הנוגע לשילוב רובוטיקה במערך התפעולי שלה, וצי הרובוטים שלה גדל בהתמדה: מ-350 אלף ב-2021 ל-750 אלף ב-2023. והיד הרובוטית עוד נטויה - החברה החלה לשלב טכנולוגיות של GenAI כדי לתזמר באופן מיטבי את תנועת הרובוטים, כך שכל אחד מהם ינוע תמיד במסלול הקצר ביותר מנקודה לנקודה. באמזון מכנים זאת, "רחבת הריקודים". המטרה של החברה היא שכל חבילה תצא למשלוח ביום שבו בוצעה ההזמנה.

מפגרת הרחק מאחור

ובמעבר חד, לישראל. ההיי-טק הישראלי נחשב לאחד המובילים בפיתוח רובוטיקה מתקדמת, אך ישראל מפגרת הרחק מאחור בכל הנוגע לאימוץ ושילוב פתרונות רובוטיים, הן במגזר התעשייתי והן במגזר הארגוני והמסחרי. לפי סקר עדכני של קבוצת הייעוץ Tefen, רק בכ-15 אחוז מהמפעלים בישראל נעשה שימוש בפתרונות רובוטיים ברצפת הייצור, בין אם מדובר במסוע, זרוע רובוטית או קובוט (רובוט שיתופי). לשם השוואה, בסין בכ-60 אחוז מהמפעלים נעשה שימוש ברובוטים, כאשר מחציתם אוטונומיים כמעט לחלוטין.

לדברי מנכ"לית Tefen, מלי ביצור-פרנס, זהו נושא שצריך להיות הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות של המדינה. "יש לכך חשיבות לאומית אסטרטגית, בעיקר על רקע המצב הגיאו-פוליטי העולמי. שרשרת האספקה שלנו תלויה בכך. הבעיה נעוצה בעלות ההשקעה הראשונית, שהיא לעיתים מעל ומעבר ליכולתם של מפעלים קטנים ובינוניים. צריך לגבש מודל תמריצים, שנהוג במדינות אירופיות מסוימות, שבו המדינה מסייעת בהלוואה למפעלים לאמץ רובוטיקה, והמפעל מחזיר את ההלוואה בהדרגה ככל שהפריון של המפעל עולה".

ביצור-פרנס מצביעה על עוד שני גורמים מעכבים. "יש בארץ מחסור משווע במהנדסים בתחומי המכונות, החשמל והייצור. האקדמיה פשוט לא מייצרת מספיק מהנדסים. גם הרגולציה צריכה להיות זריזה יותר. ניתן לקצר את התהליכים הרגולטוריים מבלי לפגוע בסטנדרטים של בטיחות. כיום, חברה ישראלית שמפתחת רובוט עשויה להמתין 6-18 חודשים עד שתקבל אישור לשווקו".

התדרים לצה"ל

המכשולים בדרך להטמעת רובוטיקה בישראל לא נוגעים רק לרגולציה ותמריצים. חטיבת רובוטייז (Robotize), המשתייכת לחברת ה-IT מיטווך, מתמקדת בייבוא ואינטגרציה של רובוטים אוטונומיים לניקיון וחיטוי, מלגזות אוטונומיות ופתרונות של הנכחה-מרחוק (tele-presence) לרשתות קמעונאיות, בתי מלון, בתי חולים, בנייני משרדים, מפעלים ועוד.

חטיבת הרובוטיקה הוקמה ממש בימים הראשונים של מגפת הקורונה, כאשר היה צורך למצוא פתרונות טכנולוגיים על רקע מגבלות התנועה המחמירות. לצד זאת, הצורך בישראל באמצעים רובוטיים נובע גם ממחסור בעובדים בענפים רבים ופריון נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD.

הרובוטים שרובוטייז מביאה לישראל נקראים AMR (רובוט אוטונומי נייד). זאת, בשונה מרובוטים מסוג AGV (רכב מונחה אוטומטי), שמוגבלים לתנועה במסלולים קבועים ואינם יודעים לעקוף מכשולים – ועל כן מתאימים רק לעבודה בסביבות בלתי משתנות.

ל-AMR יש יכולות התמצאות במרחב והתניידות עצמאית. הם מצויידים בחיישני מצלמה ו-LiDAR שמאפשרים להם להימנע מהתנגשות במכשולים ובני אדם. מערכת הניווט שלהם מבוססת על טכנולוגיית המיקום SLAM, שמאפשרת לרובוט להבין בצורה מדויקת ודינמית היכן הוא מצוי במרחב. היכולות הללו מאפשרות לרובוטים לבצע משימות בסביבות מורכבות ומשתנות ובמחיצת בני אדם אחרים.

קפיצת המדרגה הטכנולוגית הזו הובילה להאצת אימוץ פתרונות רובוטיים ביישומים וסביבות חדשות. למשל, רובוט שמנקה את חלל הלובי בבניין משרדים, גם בשעות הומות אדם; או מלגזות אוטונומיות שמשנעות חומרים ותוצרת ברחבי רצפת הייצור במחיצת עובדי ייצור נוספים, מבלי שהדבר מייצר סיכון בטיחותי.

אמנון אבי-גיא, מנהל רובוטייז, מספר כי לא כל רובוט ניתן להביא לישראל, ומסיבה מפתיעה למדי: "ההתניידות של הרובוטים מתבססת על תדרי תקשורת RF, אך בישראל רוב תדרי התקשורת מנוכסים לצה"ל ונותר למגזר האזרחי תחום מאוד צר. פעמים רבות אנחנו צריכים לבקש מהיצרן להתאים את התדרים למצב בישראל, ולא עבור כל יצרן רובוטיקה משתלם לעשות שינוי כזה בשביל השוק הישראלי, שהוא קטן יחסית".