למה אכפת לנו כל כך מה אחרים חושבים עלינו? אפילו החוקרים התרגשו מהתשובה

מחקר פורץ דרך מאוניברסיטת נורת'ווסטרן חושף לראשונה את הקשר בין המוח הקדום שלנו לבין האזורים המתקדמים במוח • הממצאים פותחים פתח לפיתוח טיפולים חדשים בחרדה ודיכאון

מתוך "המפץ הגדול". האם נפגעו מהבדיחה שלי?. צילום: באדיבות yes

המוח האנושי התפתח כדי לאפשר לנו להבין מה חושבים ומרגישים אחרים. אבל מה קורה כשהיכולת הזו מתחברת למנגנוני הפחד הקדומים שלנו? מחקר חדשני שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו חושף לראשונה את הקשר המפתיע בין האזורים המתקדמים במוח לבין המוח הקדום שלנו - קשר שעשוי להסביר כיצד נוצרת חרדה חברתית.

"כולנו מכירים את התחושה הזו: אנחנו יוצאים ממפגש חברתי ומוצפים במחשבות טורדניות על מה אחרים חשבו עלינו. 'האם דיברתי יותר מדי?' 'האם נפגעו מהבדיחה שלי?' 'האם הם נהנו?'", אומר ד"ר רודריגו בראגה, שהוביל את המחקר.

"אנחנו מבלים זמן רב בתהיות כמו 'מה האדם הזה מרגיש וחושב? האם אמרתי משהו שהרגיז אותו?'", מסביר בראגה. "חלקי המוח שמאפשרים לנו לעשות זאת נמצאים באזורים שהתרחבו לאחרונה באבולוציה שלנו, מה שמרמז שזהו תהליך שהתפתח בתקופה האחרונה. במהות, אתם מכניסים את עצמכם לתוך מוחו של מישהו אחר ומסיקים מסקנות לגבי מה הוא חושב, כשלמעשה אינכם יכולים באמת לדעת".

המוח הזוחלי ורגשות מוגזמים

האמיגדלה, המכונה המוח הזוחלי שלנו, מוכרת בעיקר בתפקידה בזיהוי איומים ועיבוד פחד. הדוגמה הקלאסית לפעולת האמיגדלה היא התגובה הפיזיולוגית והרגשית שלנו למראה נחש: קפיצה בבהלה, דופק מואץ וכפות ידיים מזיעות. אולם כפי שמסביר בראגה, לאמיגדלה תפקידים נוספים: "האמיגדלה אחראית על התנהגויות חברתיות כמו הורות, חיזור, תוקפנות והתמצאות בהיררכיה חברתית".

באמצעות טכניקת הדמיה מוחית בלתי פולשנית (fMRI), הצליחו החוקרים לראשונה לזהות כי חלק ספציפי באמיגדלה, המכונה הגרעין המדיאלי, מחובר לאזורים שהתפתחו לאחרונה ברשת הקוגניטיבית החברתית. "אחד הדברים המרגשים ביותר הוא שהצלחנו לזהות אזורים ברשת שלא יכולנו לראות קודם", אומרת דוניסה אדמונדס, דוקטורנטית לנוירולוגיה במעבדתו של בראגה.

הממצאים עשויים לשפר את הטיפול בחרדה ודיכאון (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

הממצאים החדשים עשויים לשפר את הטיפול בחרדה ודיכאון. אדמונדס מסבירה כי שני המצבים הללו קשורים לפעילות יתר של האמיגדלה, הגורמת לתגובות רגשיות מוגזמות. כיום, במקרים קיצוניים, אחת האפשרויות הטיפוליות היא גירוי מוחי עמוק - הליך שדורש ניתוח. אולם לאור הממצאים החדשים, ייתכן שניתן יהיה להשיג תוצאות דומות באמצעות גירוי מגנטי חיצוני (TMS - Transcranial Magnetic Stimulation) - טכנולוגיה לא פולשנית המאפשרת לגרות אזורים ספציפיים במוח.

"הגילוי של הקשרים בין האמיגדלה לאזורי מוח אחרים, שחלקם קרובים יותר לפני השטח של המוח, עשוי לאפשר טיפול יעיל יותר באמצעות TMS," מסכמת אדמונדס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר