גילוי שלדי ההוביטים באי פלורס שבאינדונזיה עורר סערה בעולם המדע בשנת 2003. כעת, מחקר חדש מציע תשובות לחלק מהשאלות המסקרנות ביותר אודות ההוביטים, או בשמם המדעי "הומו פלורסינסיס".
הסערה סביב ההוביטים החלה מיד עם גילוי שלדיהם באי פלורס. מה שהדהים את החוקרים היה השילוב הבלתי צפוי של גודלם הקטן עם יכולתם ליצור כלי ציד מורכבים. עד אז, התפיסה המקובלת הייתה שפיתוח כלים כאלה דורש מוח גדול יותר מזה שהיה להוביטים.
שאלות רבות עלו בעקבות הגילוי, כאשר חוקרים רבים תהו אם מדובר במין חדש של אדם קדמון או שמא זהו מין אנושי עתיק שהצליח לשרוד זמן רב באי מבודד, למשל. היו אפילו חוקרים שהעלו את האפשרות שמדובר בסוג מתוחכם של קוף אדם.
כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications מציע תשובה מפתיעה: ההוביטים, ככל הנראה, הם צאצאים של ההומו ארקטוס שעברו תהליך של קיטון בעקבות חיים באי מבודד. הקביעה מתבססת על חקר שלד עתיק במיוחד, בן 700 אלף שנה, שנמצא באי פלורס.
פרופסור אדם ברום, ממרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית באוניברסיטת גריפית', מסביר: "השלד של הפרט הבוגר שחי באי לפני 700 אלף שנה מלמד שהכיוון המחקרי האפשרי הוא שהמין הקטן הזה היה בראשית דרכו נציג של ההומו ארקטוס האסייתי שהגיע לאי והפך להיות מבודד בו לפני כמיליון שנה".
מה שמפתיע במיוחד הוא שהשלד העתיק הזה היה נמוך אפילו יותר מהשלדים המאוחרים יותר שנמצאו באי, המתוארכים לתקופה של לפני כ-70 אלף שנה. זוהי עדות מרתקת לתהליך האבולוציוני שעברו יצורים אלה.
תהליך הקיטון שעברו ההוביטים אינו תופעה חריגה בעולם האיים. חוקרים מכירים תופעה זו, הקשורה לצורך של בעלי חיים להתאים את עצמם לסביבה מוגבלת עם משאבי מזון מצומצמים וללא טורפים.
למרות התגלית, עדיין נותרו שאלות פתוחות. אחת המסקרנות שבהן היא מתי בדיוק נכחדו ההוביטים. אגדות מקומיות של תושבי האיים מזכירות "אנשים קטנים", מה שמעלה את האפשרות המרתקת שבני אדם מודרניים אולי נפגשו עם שרידיו האחרונים של מין קדום זה, כמעט עד סוף התקופה הפרהיסטורית.
בעוד שהמחקר החדש מספק תובנות מרתקות על אחת התעלומות הגדולות בחקר האבולוציה האנושית, הוא גם מדגיש כמה עוד יש לנו ללמוד על העבר המורכב והמרתק של המין האנושי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו