כבר לפני 7,200 שנה התקיים בארץ ישראל ייצור המוני ומתוכנן של כלי מלחמה כך קובע מחקר של רשות העתיקות, שפורסם לאחרונה בכתב העת Atiqot 111, החושף את העדות הקדומה ביותר ללחימה ולהתחמשות מאורגנת בארץ ישראל בפרט ובדרום הלבנט.
מאגרי נשק של העמים הקדומים בארץ - הכנות למלחמה כבר אז | אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
המחקר, בהובלת הארכיאולוגים ד"ר גיל חקלאי, אנו ברון, ד"ר דינה שלם, ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות, בדק 424 אבני קלע מהתקופה הכלכוליתית הקדומה, שנחשפו בחפירות שניהלה רשות העתיקות בשני אתרים גדולים - בעין-אסור שבמישור החוף הצפוני ועין ציפורי שבגליל התחתון.
המחקר מצא כי מאות אבני הקלע היו זהות כמעט לחלוטין. הן עשויות, ברובן, מאבן גיר קשה, ומידותיהן כמעט אחידות: אורכן הממוצע הוא 52 מ"מ, רוחבן כ-31 מ"מ, ומשקלן הממוצע 60 גר'.
"האבנים – אשר נועדו ליידוי מכלי-נשק בשם "קלע", מוחלקות, ובעלות צורה אווירודינמית מיוחדת דמויית חרוט כפול, על-מנת לאפשר שיגור מדוייק ואפקטיבי", אומרים החוקרים.
"אבני קלע דומות נמצאו באתרים נוספים ברחבי הארץ – בעיקר מעמק החולה והגליל בצפון ועד צפון השרון, אך זו הפעם הראשונה שהן נתגלו בחפירות בריכוז שכזה", הם אומרים ומוסיפים: “האבנים האלו הן בעצם העדות הקדומה ביותר ללחימה ולעימותים מזוינים בדרום הלבנט. הדמיון בין אבני הקלע, מלמד על ייצור המוני ותעשייתי למדי. השקעת המאמץ בעיצוב האווירודינמי ובליטוש האבנים מרמזת שהן נועדו לשימוש כנשק מדויק וקטלני״. לדעת החוקרים, הכמות הגדולה וההשקעה בייצור האבנים מצביעות על הכנות מאורגנות ללחימה, ויכול להיות שנעשה מאמץ קהילתי לייצור תחמושת.
אם אכן כך, נראה שבתקופה הכלכוליתית הקדומה הייתה עליית מדרגה בהכנות לקרב – מייצור פרטני לייצור המוני שמערב אנשים רבים. הריכוז הגדול של אבני הקלע מהווה עדות להסלמה במצב הביטחוני בתקופה הקדומה האמורה באזור, אולי בין מרכזי כוח מקומיים.
"הארכיאולוגיה מזכירה לנו שוב ושוב, שההיסטוריה חוזרת", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "תובנות המחקר של חוקרי רשות העתיקות פותחות צוהר להבנה עמוקה יותר של החיים והיחסים בין קבוצות אנשים בתקופות הפרהיסטוריות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו