במבצע של משטרת כפר כנא והיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נחשפה ביום ראשון האחרון מערת קבורה יהודית בכפר משהד שבגליל. מדובר בעדות ליישוב יהודי שהתקיים במקום במאה השנייה לספירה.
במסגרת פעילות מודעינית, הגיעו שוטרי תחנת כפר כנא ומפקחי רשות העתיקות לשטח מגרש פרטי במועצה האזורית משהד.
מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות הבחינו במספר ערימות אדמה בשטח המגרש, שנראה היה כי הן מסתירות מאחוריהן דבר-מה. בעל השטח והאחראי על אתר הבנייה התבקש להסיר את ערימות העפר, ומאחוריהן התגלתה מערת קבורה עתיקה, חצובה בסלע, ובה תשעה כוכי קבורה. בעקבות ההרס שנוצר מהעבודות ההנדסיות, רק כוך קבורה בודד נותר בשלמותו.
בפתח המערה נמצאו שלוש גלוסקמאות אבן מעוטרות, ששימשו בעת העתיקה לליקוט עצמות אדם. הגלוסקמאות נתגלו ריקות ולא במקומן הטבעי, דבר שהעלה את החשד המיידי שבמערה התבצע לאחרונה שוד עתיקות.
ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסביר את משמעות הממצאים: ״הארונות המעוטרים שימשו את האוכלוסייה היהודית בגליל במהלך המאה השלישית לספירה. על הארונות סותתו דגמים ששייכים לעולם הקבורה היהודי ומושפעים מהתרבות היוונית. מנהג קבורה זה, הפך לנפוץ בגליל בעקבות כישלון מרד בר-כוכבא והגעת אוכלוסייה יהודית לאזור מיהודה וירושלים. לפיכך, מציאת גלוסקמאות אבן מעוטרות במערה בכפר משהד מצביעה על קיומו של ישוב יהודי במקום במאה השנייה לספירה״.
אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: ״מבצעי החפירה השמידו לחלוטין מערת קבורה עתיקה, והיו, על פי החשד, בעיצומה של בזיזת מערת קבורה נוספת. לעולם לא נוכל לדעת כיצד נראתה המערה שהושמדה - או מה היה בתוכה ונעלם. נכסי תרבות בני כמעט 2,000 שנה אבדו לנצח. בזכות עירנות ופעילות נחושה של שוטרי תחנת כפר כנא, ושיתוף פעולה מוצלח עם רשות העתיקות, ניצלה אחת מהמערות. בזכות הממצאים העתיקים שאותרו בשטח, נוכל להציל - ולו במשהו, את המידע הארכאולוגי וההיסטורי על האתר והישוב הקדום״.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״אני קורא לציבור הרחב להמשיך לגלות עירנות ולסייע לרשות העתיקות ולדווח על כל פעילות חשודה של עבודות חפירה, חציבה או בנייה, במקומות שבהם יש סיכון לפגיעה בעתיקות. בכך, הציבור ישמש לנו כ"עיניים בשטח". יחד, נוכל להגן על המשאב הלאומי שלנו - אוצרות המורשת של ארץ ישראל״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו