הר ברכה

אמם של הלל ויגל: "מותר לכעוס על הקב"ה. אני לא יודעת מה התוכניות שלו, אבל את שלנו הוא קלקל"

במאהל בחצר בית משפחת יניב בהר ברכה לא פוסק זרם המנחמים. בתוכו, על שני כיסאות פלסטיק נמוכים, יושבים אסתי ושלום, הוריהם של הלל ויגל שנרצחו בפיגוע בחווארה, ומנסים להבין איך ייראו חייהם: "בנייה זה משמח, התיישבות זה משמח וילדים זה משמח, אבל זה לא מנחם". ובינתיים, בפינת האוהל יושבת נועם שרה, בת הזוג של יגל בשנה האחרונה: "משהו בחיים שלי נעלם, כבה"

הברכה על ההר

בנסיעה בת שעה להר גריזים, הר הברכה המקראי, חוזרים אלפי שנים אחורה בזמן • שם העדה השומרונית הקטנה שומרת על תרבותה המרתקת, אבל גם על קשר עם ישראל • ויש בביקור תובנה שכדאי למערב להפנים • סיפור שהחל בזבח קורבנות, המשיך בשירה בארמית ונגמר בתקווה להתחברות