ההחלטה להרחיב את אליפות אסיה ל־24 מדינות גררה ביקורות בטענה שהדבר יפגע באיכות הכדורגל. קשה לטעון אחרת נוכח העובדה שבהתאחדות האסיאתית יש 44 נבחרות, כלומר יותר מחצי העפילו לטורניר, ובהן שלוש שיערכו הופעת בכורה ואחרות שהסגלים שלהן כוללים שחקנים חצי מקצועיים.
סיבות להיות נגד ההרחבה יש בשפע, אבל אפשר למצוא סיבות להיות בעד. אחת מהן תישמע אולי קלישאתית ונדושה, אבל להרחבת הטורניר משמעות חברתית אדירה. באזורים מסוימים באסיה הכדורגל משמש המפלט היחיד בתקופות קשות, והשתתפות בטורניר הגדול ביבשת מהווה בריחה חשובה והכרחית מהמציאות העגומה. תימן היא הדוגמה הטובה ביותר לכך.
מהמקום ה־135 בדירוג פיפ"א - הנמוך ביותר מבין 24 הנבחרות המשתתפות - השדים האדומים הצליחו לפלס את דרכם לטורניר בפעם הראשונה בהיסטוריה, מה שלא היה קורה בפורמט הישן, שכלל 16 נבחרות בלבד. המסע שלהם התחיל עם ניצחון על פקיסטן בסיבוב המוקדמות הראשון, המשיך עם המקום האחרון בבית המוקדמות של הסיבוב השני, נשאר בחיים אחרי ניצחון על המלדיביים בפלייאוף ההישרדות והסתיים עם המקום השני בבית המוקדמות של הסיבוב השלישי, שהבטיח את הכרטיס ההיסטורי לטורניר. "זה היה מסע משוגע", הכריז המאמן שהיה אחראי עליו, האתיופי אברהם מבראטו. וכשהוא אומר מסע, הדבר האחרון שהמסע הזה כולל הוא כדורגל.
"השחקנים גאים"
כבר ארבע שנים תימן שקועה בתוך מלחמת אזרחים נוראית. עשרות אלפי הרוגים ופי כמה פצועים גרמו לאו"ם להגדיר את המצב כ"משבר ההומניטרי הגדול בעולם". לא מפתיע לגלות שבתוך הכאוס הזה גם הכדורגל המקומי מת. הליגה הושבתה ב־2014, אצטדיונים ומתקני אימון הופצצו ונחרבו, ובסיטואציה שנוצרה שחקנים רבים עזבו את המדינה בניסיון לחדש את הקריירה כפליטים. רק על דבר אחד התושבים התימנים לא הסכימו לוותר, הנבחרת הלאומית, אז בקושי רב היא המשיכה לתפקד.
אימון של נבחרת תימן. קיבלו עזרה גדולה מקטאר // צילום: אי.אף.פי
"בלי ליגה מקומית האתגר הכי גדול שלי היה לגרום לשחקנים לשחק כדורגל", תיאר מבראטו את הקשיים ל־ARAB NEWS. את המחסור במשחקים פתר המאמן על ידי זימון של 40 שחקנים למחנות אימון, שאותם היה מחלק ל־4-3 קבוצות ועורך משחקים פנימיים. את כוח הרצון שאב מהתשוקה שלהם לשמח את המדינה. "המצב הקשה השפיע על הכל", שחזר. "על הטקטיקה, הכושר, המנטליות, זו היתה כמעט משימה בלתי אפשרית". רק כמעט, כי בסופו של דבר תימן עשתה זאת.
מי שהושיטה לה יד ורגל לעזרה היתה קטאר. מדינת המפרץ העשירה, שתארח את הגביע העולמי ב־2022, אימצה את הנבחרת התימנית כבר ב־2014 והעניקה לה בית למשחקי ידידות ומוקדמות מונדיאל ואליפות אסיה. ההתאחדות הקטארית העניקה לשחקנים התימנים אשרות שהייה, ולנבחרת המקומית נתנה את כל הכלים לקיים אצלה מחנות אימון בלי לדאוג לעניינים כלכליים וביטחוניים. "אני רוצה להודות לקטאר בשם כל השחקנים ותושבי תימן", אמר השוער מוחמד אייאש.
באליפות הראשונה בתולדותיה, תימן תזדקק לכל עזרה אפשרית. המאמן מבראטו עזב, והמאמן הצ'כי שהגיע במקומו, יאן קוצ'יאן, קיבל מעט מאוד זמן לעבוד והפסיד בשני משחקי ההכנה. הצ'כי בן ה־60, ששיחק בנבחרת צ'כוסלובקיה ובליגה הגרמנית, לא חי באשליות. הוא יודע שהנבחרת שלו היא החלשה מכולן, ותתקשה מאוד בבית שכולל את איראן, עיראק ווייטנאם. עם זאת, הוא גם יודע מה המטרה האמיתית: "אנחנו חולמים על ניצחונות, אבל הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא לייצג את המדינה ואת תושביה הסובלים מדי יום, ולתת להם כמה רגעים של נחת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
