אינספור מחוות תמיכה בספורט האוקראיני שטפו את מגרשי הספורט ברחבי העולם. הכדורגל הגרמני, האנגלי, האיטלקי, הספרדי ועוד הבהירו שהם מתנגדים לאגרסיביות הרוסית וינסו בדרכם לעזור לאחיהם בספורט האוקראיני.
עם זאת, בפועל, בזמן שהספורט הרוסי משלם במזומן על הפלישה לשכנים, אין מי שיכול לעזור לספורט באוקראינה להמשיך לפעול, בלי שייגרם נזק של ממש.
בישראל עקבנו אחרי מסע ההימלטות של מנור סולומון לגבול הפולני ומשם בחזרה לארץ, בסופו של מסע מלחיץ בן קרוב ליומיים. אבל קשר שחטאר דונייצק הוא לא היה היחיד שמשאיר מאחור את קבוצתו.
ספורטאים זרים רבים כבר עזבו או מנסים לעזוב את שטח אוקראינה, בחזרה לזרועות משפחתם המפוחדת. כך למשל ראנחל נונייס גונסאלבש, הכדורגלן הברזילאי של וורסקלה פולטבה.
60 שעות מאחורי ההגה, לדבריו, בילה גונסאלבש בניסיון להגיע לגבול עם פולין, עד שנתקע בפקק ענק. הוא עזב את רכבו בצד הדרך, שם על עצמו מה שהיה יכול, וצעד מספר רב של קילומטרים כדי להגיע ליעד החילוץ.
לעומתו, מוריס קריק, כדורסלן אמריקני מקבוצת מיקולייב צייץ: "אני לא מצליח לצאת מכאן, אני מבועת". קריק בן ה-31, ששיחק ב-2019 במכבי הוד השרון, אמר לאתר החדשות ניוז7: "אמא שלי בוכה כל יום, אבי מודאג והאחים שלי לא מפסיקים להתקשר".
קריק המפוחד המשיך: "יצאתי עכשיו ממקלט. זה מפחיד. אני חלק ממלחמה שאין לי קשר אליה. זה מבעית. אלה זמנים נוראיים".
קריק ניסה ללא הצלחה להימלט מאוקראינה ונותר ללא כסף, כי משכורתו לא שולמה. חברו ג'רום רנדל מסביר: "הקבוצות האלה בעצם מחזיקות אותנו כשבויים. מבחינתם, או שנישאר או שלא ייתנו לנו לשחק במקום אחר. זה לא הוגן שהם עושים לנו את זה".
ובזמן שהזרים רק רוצים לברוח מאוקראינה ומשאירים אחריהם קבוצות שבורות, ספורטאים אוקראינים, כמו חלק משחקני נבחרת הכדורסל, לא יודעים מתי יוכלו לחזור למולדתם המותקפת.
ולא רק כדורסלנים. גם מגנה של מנצ'סטר סיטי, אולכסנדר זינ'צנקו, שהצהיר כי ברצונו להתגייס לצבא האוקראיני ולהילחם ברוסים, בינתיים נשאר באנגליה ואינו מוצא את הדרך לאוקראינה.
יברחו מי שיברחו מאוקראינה, יחזרו אליה מי שיחזרו, המלחמה הארורה הזאת מפרקת בינתיים את הספורט האוקראיני, שיזדקק לאחר סיום המערכה לזמן רב של שיקום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו