מאמנים של קבוצות לא מסמפטים כדורגל נבחרות. מעל הכל הם מפחדים מצמד המילים "פגרה בינלאומית". זה המצב כבר שנים, והסיבות ידועות וברורות. משחקים בינלאומיים עוצרים פעמים רבות את המומנטום והרצף של העונה, פוגעים בשגרת האימונים והגרוע מכל הוא שהם מובילים לעיתים קרובות לפציעות לא פשוטות.
התופעה האחרונה, שנובעת מטיסות ארוכות ומעומס גדול על השחקנים, כבר זכתה לכינוי המאיים "וירוס פיפ"א". ובאמת, עד השבוע האחרון הווירוס הזה היה בראש סדר הדאגות של מאמני הקבוצות, אך עם פגרת הנבחרות הנוכחית הדאגה הגדולה שלהם היא בכלל נגיף הקורונה. אם פעם הם פחדו ששחקן ייפצע, היום החשש שהוא יידבק.
אמנם כבר היו משחקים בינלאומיים בעידן החדש הזה, אבל אלה התקיימו רק באירופה ובין נבחרות אירופיות. הפעם, לראשונה מאז שהנגיף נכנס לחיינו, ישובו לשחק כדורגל גם הנבחרות הדרום־אמריקניות, הצפון־אמריקניות, האסייתיות והאפריקניות, כאלה שהיו מושבתות מאז נובמבר 2019.
אם במשחקי חודש ספטמבר בליגת האומות הכדורגל הבינלאומי התרכז ביבשת אחת בלבד, בשבוע וחצי הקרובים יהיה כדורגל נבחרות במקומות כמו ארגנטינה, פרו, קולומביה, אוזבקיסטן, תוניסיה ועוד. בנוסף, באירופה יתקיימו משחקי הכנה בין נבחרות מיבשות אחרות, מה שאומר שעולם הכדורגל הולך להתערבב בפעם הראשונה מאז החל כל הבלאגן.
"כן, אני קצת מודאג", הודה יורגן קלופ לקראת הפגרה הקרובה. מנג'ר ליברפול כבר איבד את סאדיו מאנה, תיאגו וג'רדאן שאקירי, שאובחנו כחיוביים לקורונה, והחשש של הגרמני הוא כמובן לאבד שחקנים נוספים.
קבוצות אירופיות רבות שלחו נציגים לעולם הגדול, ועל פי נתונים 251 יחצו אוקיינוסים ויסתובבו בימים הקרובים בדרום אמריקה - יבשת שמתקשה להתמודד עם הקורונה. במדינות רבות הנגיף ממשיך להשתולל, ובמקביל גם מצליח לעשות דרכו לכדורגל. אלופת היבשת פלמנגו ספרה כבר 37 חולים מבין השחקנים ואנשי הסגל; בוקה ג'וניורס הגיעה ל־23 והליגה הארגנטינאית טרם חודשה בגלל המצב.
"ברור שאני מודאג, מאוד מודאג!"
שלא במפתיע, הקורונה משפיעה גם על הנבחרות. בקולומביה, למשל, מתיאוס אוריבה ולואיס דיאס נופו מהסגל כי באו במגע עם חולים מאומתים ונכנסו לבידוד. אורוגוואי נאלצה לוותר על חוסה מריה חימנס, שרק לאחרונה החלים מהנגיף. ונצואלה תהיה בלי החלוצים שלה - רונדון, שלא שוחרר על ידי קבוצתו, ואריסטגייטה, שלא קיבל אישור כניסה לקולומביה. צ'ילה עם המון חוסרים, וארגנטינה בלי החולה המאומת וולטר קאנאמן.
לפי פרוטוקול פיפ"א, קבוצות מחויבות לשחרר שחקן למשימה בינלאומית, אך הדאגה עדיין שם. מבחינה בריאותית כמובן, אך גם מבחינה לוגיסטית.
ברזיל תשחק בפרו ב־14 באוקטובר ושלושה ימים אחר כך ליברפול תפגוש את אברטון לדרבי חשוב בליגה. לפי הלו"ז הזה, רוברטו פירמינו ופאביניו יחזרו לאנגליה כיממה לפני המשחק כשהם עוד צריכים לעבור בדיקת קורונה ולהמתין לתשובה שתגיע כמה שעות לפני שריקת הפתיחה.
קלופ. "אני לא מתלונן, רק מסביר כמה זה קשה" // צילום: רויטרס
"כמועדון עלינו לעשות הכל כדי להחזיר את השחקנים כמה שיותר בריאים וכמה שיותר מהר, ואף אחד לא עוזר לנו בזה", אמר השבוע קלופ, שמתקשה להבין איך עליו להתמודד עם המצב, "אוהדים של קבוצות אחרות אומרים שאני מתלונן הרבה, אבל אני לא מתלונן, אני מסביר כמה זה קשה".
הגרמני לא היחיד שחושב ומתבטא כך. מנג'ר וולבס, נונו אספיריטו סנטו, אמר השבוע דברים דומים: "ברור שאני מודאג, אני מאוד מודאג! קודם כל בגלל הנגיף, אחר כך בגלל הבדיקות וההמתנה לתוצאות והלו"ז הלא הגיוני". מיקל ארטטה טען שהוא "מחזיק אצבעות", שכן "השחקנים טסים לכל מיני מקומות ואף אחד לא באמת יודע מה יהיה".
חוסר הוודאות גדול, ובכל שעה שחולפת מתווספים דיווחים על שחקנים שנדבקו, אבל כרגע - להבדיל מאצלנו - כולם מבינים שההצגה חייבת להימשך. מאמני הנבחרות ומאמני הקבוצות מפנימים שהמצב הנוכחי דורש גמישות מחשבתית, הקרבה ויצירתיות, או כמו שנכתב בהודעת פיפ"א: "רוח של סולידריות". לכולם ברור שהשבוע וחצי הקרובים יחדירו את הנגיף עוד יותר לתוך המשחק, אבל לכולם גם ברור שרק ככה ימשיך להיות כדורגל.
