יש יריבויות כדורגל שקל מאוד להסביר אותן. יריבות עירונית למשל, מה שנקרא דרבי, שנולדה מקרבה גיאוגרפית כמו במקרה של בוקה ג'וניורס - ריבר פלייט, סלטיק - ריינג'רס, אינטר - מילאן, גלאטסראיי - פנרבחצ'ה. יש גם יריבות בין שתי הקבוצות המובילות במדינה, לרוב מכונה קלאסיקו, בדומה לברצלונה - ריאל מדריד, באיירן מינכן - דורטמונד, פיינורד - אייאקס, פורטו - בנפיקה ליסבון. יריבויות יכולות להיווצר גם בגלל אירוע אחד היסטורי, כמו אסון הייזל שהוביל לשנאה בין ליברפול ליובנטוס או בגלל איזה מהלך מלוכלך בחלון העברות כמו שקרה עם ולנסיה וריאל בעקבות המחטף שעשו הבלאנקוס עם פרדראג מיאטוביץ'. את היריבות בין ברצלונה לפ.ס.ז', לעומת זאת, קשה הרבה יותר להסביר.
כי לכאורה מדובר ביריבות ספורטיבית נטו. כזאת שהתחילה ב־1995, במפגש ברבע גמר ליגת האלופות שהסתיים עם הפתעה פריזאית, עברה דרך גמר גביע המחזיקות ב־1997 ובמפגשי נוקאאוט בליגת האלופות, ונמתחת עד המפגש האחרון ב־2017 - הרמונטאדה ההיסטורית והבלתי נשכחת.
פ.ס.ז' ניצחה 0:4 בפארק דה פרינס, עם הצגה של אנחל די מריה, וכבר התחילה להפיק סרט שנקרא "איך הבסנו את בארסה", אלא שאז הגיע משחק הגומלין ושינה את התוכניות. בקאמפ נואו, למרות שאף אחד לא נתן לה סיכוי, הקבוצה של לואיס אנריקה השלימה את אם כל המהפכים. קודם לואיס סוארס, אחר כך ניימאר, ובסוף שפיץ הנעל של סרג'י רוברטו. "זה נס, לפעמים ניסים קורים", הכריז ג'רארד פיקה, ונדמה שכל זה מספיק כדי לייצר יריבות שמקורה בליגת האלופות. אולם במקרה של ברצלונה - פ.ס.ז', היריבות מורכבת בעיקר ממה שקרה כמה חודשים אחר כך.
ניימאר. כשחתם בפ.ס.ז', מחלקת המדיה של המועדון לעגה לבארסה // צילום: רויטרס
במידה רבה, המעבר של ניימאר מספרד לצרפת בקיץ 2017 מאפיין את היריבות הזאת יותר מאשר מפגשי העבר. יש בו כסף, יוקרה, נקמנות, כוחניות - אלמנטים שמלווים את הדו־קרב הזה כבר יותר מעשור.
הכל התחיל ב־2010, אז בארסה חתמה על הסכם חסות עם קרן קטאר, שאותה ניהל נשיא פ.ס.ז' נאסר אל־חלאיפי, אלא שאת הכסף הגדול שנכנס בחרו הקטלאנים לנסות ולבזבז על שחקנים של פ.ס.ז'. ב־2013 הם פנו לתיאגו סילבה וניסו לשכנע אותו להגיע בכל דרך אפשרית, אלא שפ.ס.ז' סירבה - והאריכה את החוזה של הברזילאי.
בקיץ שלאחר מכן ניסו בברצלונה לפתות את מרקיניוס, שגם הוא זכה להטבה בתנאים שלו מהנשיא אל־חלאיפי והפך לשחקן חשוב במועדון מעיר האורות. אם במקרה של תיאגו סילבה העניינים היו שקופים והוגנים, במקרה של מרקיניוס העסק הפך מלוכלך כשהספרדים ניסו לעקם את החוקים ולעשות דברים מאחורי הגב.
עליית מדרגה משמעותית הגיעה עם מרקו וראטי ב־2017. בארסה ניסתה לפתות את האיטלקי לעבור לצד שלה, עד כדי כך שהוא כבר הגיע לאיביזה כדי לקדם את המשא ומתן אחרי שסוכנו הכריז כי "וראטי הוא אסיר של השייח'". כל השתלשלות האירועים הזאת הרתיחה את השייח', שהתעצבן עד עמקי נשמתו. קודם על האיטלקי שנאלץ להקליט סרטון שבו התנצל ואמר: "הדברים שהסוכן אמר לא מייצגים אותי. אני מבקש סליחה מהנשיא, מהקבוצה ומהאוהדים ושמח מאוד להיות פה", ואחר כך על ברצלונה ועל החוצפה שלה.
המלחמ ההפסיכולוגית כבר בעיצומה
לפי התקשורת בצרפת, במקרה וראטי הוטמנו הזרעים שהצמיחו את המרדף האובססיבי אחר ניימאר. אל־חלאיפי רקם תוכנית שבסופה יפריד את הברזילאי מלאו מסי, יביא אותו לפריז ויבצע את אם כל המחטפים. כשזה אכן קרה וניימאר חתם על הנייר, מחלקת המדיה של פ.ס.ז' לעגה לבארסה כששיחקה על הכרזת פיקה "הוא נשאר". כתגובה, וכשהמלחמה בשיאה, ברצלונה דרשה מאופ"א לבחון את ענייני הפייר פליי הכלכלי של הצרפתים.
מרקו וראטי. ברצלונה כמעט חטפה אותו // צילום: אי.אף.פי
הקבוצות לא חזרו להיפגש על כר הדשא מאז אותו 1:6 מהדהד, אבל זה לא מנע מהן להיפגש בכותרות העיתונים והאתרים. פעם עם הניסיון של הספרדים להחתים את אדריאן ראביו, פעם עם מאבק על פרנקי דה יונג, וכעת עם לא אחר מאשר לאו מסי.
אלופת צרפת היא אחת הקבוצות הבודדות בעולם שיכולות לתת לארגנטינאי את מה שהוא דורש, והמלחמה הפסיכולוגית כבר החלה. "סיכוי גבוה שמסי יבוא לפ.ס.ז'", אמר די מריה כבדרך אגב, וגרם למאמן בארסה רונאלד קומאן להתפוצץ: "זה חוסר כבוד לומר דברים כאלה, בייחוד לפני מפגש בליגת האלופות".
מאמן פ.ס.ז' החדש, מאוריסיו פוצ'טינו, הגיב גם הוא: "יש לנו הרבה מאוד כבוד כאן בפריז", אמר הארגנטינאי, "כששחקני ברצלונה דיברו על הרצון להחזיר את ניימאר - אף אחד פה לא פצה את פיו".
הערב, ללא ניימאר ודי מריה הפצועים ועם מסי בכושר שיא, ברצלונה ופ.ס.ז' יחדשו את היריבות הספורטיבית, זאת שכבר יותר מעשור מתוחזקת יפה במשרדים של שני המועדונים.
