בין שלל השחקנים שישתתפו באליפות אפריקה שתיפתח בשבוע הבא יהיה גם רוברטו לופס, שחקן הגנה של נבחרת כף ורדה. לא מדובר בכוכב גדול. רחוק מאוד ממוחמד סלאח, סאדיו מאנה, ריאד מאחרז ואחרים.
לופס מגיע משמרוק רוברס האירית, מכנים אותו "פיקו" והוא שחקן סביר ותו לא. עם זאת, הדרך שעשה מאירלנד לאליפות היבשת היא אחד הסיפורים המרתקים בכדורגל העולמי. סיפור על אופורטוניזם, מזל וצירוף מקרים.
לופס, יליד אירלנד, התחיל את הקריירה בבוהמיינס המקומית. הוא היה אחד מעמודי התווך בהגנה, ובאותה תקופה שיחק בנבחרת אירלנד הצעירה לצד ג'ון איגן, שחקן שפילד יונייטד. קבוצתו אמנם היתה בצמרת, אבל לא היו לה המשאבים לשלם לשחקנים משכורות שמספיקות למשרה מלאה. לכן, נוסף על הכדורגל, הבלם הצעיר הלך על עבודה משרדית בטוחה. הוא סיים קורס ייעוץ בענייני ירושה והתחיל לעבוד בבקרים בבנק בעיר מגוריו דבלין.
ב־2017, כשהיה בן 25, קיבל הצעה מהיריבה הגדולה שמרוק, שגם לא הבטיחה כסף רב. "רק רציתי להיות מאושר בכדורגל עוד כמה שנים", סיפר ל"אייריש טיימס" מדוע נענה להצעה. "לא רציתי לדאוג לעניינים כלכליים, האמנתי שהכל יסתדר".
בהתחלה, הכל דווקא התפרק. כמה חודשים אחרי שחתם בשמרוק התעורר לופס עם כאב חזק באשכים. הוא קיווה שזה יעבור, אבל הכאב הלך והתגבר והוא ניגש לרופא. האבחנה היתה מהירה. לופס סבל מתסביב אשך והיה לו חלון של שמונה שעות לטפל בבעיה לפני שהעניינים יידרדרו.
"מרוב כאבים נסעתי לבית החולים עם רגל אחת מחוץ לחלון", שחזר את הרגעים הדרמטיים שהסתיימו בחדשות טובות. לופס נותח, התאושש וחזר למגרשים. הוא עזר לשמרוק להעפיל למפעלים האירופיים וזכה איתה בגביע האירי, אבל גם בימים הטובים האלה לא העלה בדעתו את האפשרות שיהפוך לשחקן בינלאומי ועוד בנבחרת אפריקנית.
הכל בזכות הלינקדאין
ב־2016, כשעוד שיחק בבוהמיינס, לופס שיתף פעולה עם איימאן בן מוחמד, קיצוני שמאלי שנולד באנגליה לאמא אירית ולאבא תוניסאי, שבדיוק זומן לראשונה לנבחרת תוניסיה. השניים היו חברים טובים, עד כדי כך שלופס הרשה לעצמו להתפרץ לראיון של בן מוחמד כדי להכריז: "האמת שגם אני יכול לשחק בנבחרת אפריקנית". לופס לא צחק - הוא אמנם נולד באירלנד, אבל אביו מגיע מכף ורדה. ההערה הזאת הולידה צחקוק קטן ולא מעבר לזה, אך עיתונאי שהיה במקום ושמע אותה החליט לקחת אותה כפרויקט אישי.
הזמן עבר, לופס לא זומן לשום נבחרת, והסיפור הזה יכול היה להיגמר כאן. אלא שבאחת התקופות הקשות שלו, כשניסה להבין לאיזה כיוון הולכת הקריירה שלו, לופס פתח חשבון לינקדאין. הוא לא הציץ בו כלל במשך שנים, עד שיום אחד החליט לבדוק מה קורה בו. "פתחתי וראיתי הודעה ממאמן נבחרת כף ורדה, רוי אנגוס, שכתובה בפורטוגזית", סיפר לופס, "חשבתי שזה ספאם, אז לא התייחסתי". רק אחרי תשעה חודשים הוא קיבל עוד הודעה מאנגוס, שכתב לו: "נו, הספקת לחשוב על ההצעה שלי?".
לופס נלחץ. הוא העתיק את תוכן ההודעה הראשונה, העביר לגוגל טרנסלייט וגילה באיחור רב שהוא למעשה זומן לסגל נבחרת כף ורדה. "הייתי בטירוף, ממש רציתי להגיע כבר לנבחרת", סיפר, ולאחר שהשיב בחיוב החל תהליך הקליטה. כשענייני הניירת הסתיימו ב־2019, לופס טס למארסיי והצטרף לחבריו החדשים במשחק הכנה מול טוגו, שם גילה שהוא לא יודע מילה בפורטוגזית ושהמסע לא עומד להיות פשוט.
"כף ורדה תמיד היתה חלק מהזהות שלי, ועכשיו אני מתכוון לחקור את התרבות ואת השורשים של המקום", הסביר, וכך עשה. כשנדרש לשיר מול השחקנים בטקס החניכה, הוא ויתר על שיר של דרייק ומצא בספוטיפיי שיר מקומי שאותו למד בעל פה. "כנראה טעיתי במילים, אבל זה עזר לי להתאקלם", סיפר.
גם על הדשא הושלמה ההתאקלמות. לופס שיחק בכל משחקי מוקדמות המונדיאל של כף ורדה, שנתנה פייט לניגריה אבל נותרה בחוץ. כעת, לקראת אליפות אפריקה, הוא מרשה לעצמו להציב מטרות גדולות עבור נבחרתו, שתשחק בבית א' עם בורקינה פאסו, אתיופיה וקמרון. "אנחנו רוצים לעבור את שלב הבתים ואז לראות לאן נגיע", אמר ל־BBC. "המטרה שלנו היא להפתיע כמה שיותר". במקרה שלו, לא בטוח בכלל שאפשר להפתיע יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו