את דני אולמו ופדרי פגשתי בטוקיו, בסיום המשחק של ספרד מול ארגנטינה, בשלב הבתים של טורניר הכדורגל במשחקים האולימפיים. הם היו בטירוף. כלואים בתוך רוטינה. מזיעים ומחייכים, לא מעלים בדעתם שהם מגזימים. חודש קודם לכן הם עוד היו חלק מהנבחרת הבוגרת, שהסתובבה בכל אירופה והגיעה לחצי גמר יורו 2020, ולפני כן שיחקו בליגות הגרמנית והספרדית, בליגת האלופות, בגביעים השונים, במוקדמות המונדיאל - ואיפה לא.
כשנשאלו השניים מדוע החליטו להעמיס על עצמם חודש ביפן עבור טורניר נחות במעמדו, הם דיברו על כבוד, על זכות, על יוקרה ועל הגשמת חלומות. אם רק היו יודעים איזה מחיר יגבה החלום הזה.
מאז זכו במדליית הכסף בטוקיו, אי־שם בתחילת אוגוסט, השניים בקושי הצליחו לעמוד על הרגליים. אולמו שיחק 210 דקות במדי ר.ב לייפציג, ועוד 122 דקות באלה של נבחרת ספרד, ואילו פדרי הצליח לדחוס 310 עם ברצלונה ו־185 עם הנבחרת של לואיס אנריקה. בחודשים האחרונים הם סובלים מפציעות חוזרות בירך, וממתינים בסבלנות שהשנה הזאת תחלוף ושתתחיל השנה החדשה.
שני הקשרים הספרדים מייצגים בצורה הטובה ביותר את אחת התופעות הבולטות של 2021: יותר מדי כדורגל. או בקיצור: ימ"כ. אם במהלך השנה הזאת הרגשתם שאין רגע אחד ללא משחק על המסך שלכם, ממש לא טעיתם. הכדורגל כבר מזמן לא משוחק משבת לשבת, אלא בכל הימים והשעות שבין שבת לשבת. מחזורי אמצע שבוע, גביעים, מפעלים בינלאומיים, וב־2021 גם אליפות אירופה, קופה אמריקה, טורנירי נבחרות צעירות, משחקים אולימפיים, ועוד, ועוד, ועוד.
הכרתם את המושג "דקות קריטיות"?
כשמוסיפים לזה את העובדה שהקורונה אילצה קיצוץ משמעותי של הפגרה, יצא שהשנה הזאת שיחקו השחקנים כל הזמן, בכל מקום, ובלי הפסקה. לפי מחקר של FIFPRO, ארגון השחקנים הבינלאומי, יש שחקנים שהגיעו השנה ליותר מ־80 משחקים רשמיים, שלהם התווספו טיסות ונסיעות ארוכות. המסקנה הדי ברורה של המחקר הזה: הכדורגלנים נשחקים. "יש יותר מדי כדורגל", הכריז חלוץ באיירן מינכן ונבחרת פולין, רוברט לבנדובסקי, בראיון ל"טיימס". "אנחנו לא מכונות. בסוף האיכות של המשחק תיפגע, והאוהדים יתחילו להשתעמם".
העומס האדיר של השנה הזאת, שלו אחראים, בין היתר, נגיף הקורונה והשלכותיו, הביא אנשים לחשוב על פתרונות שיעזרו לשחקנים לשרוד שנת כדורגל. ארגון השחקנים טען שכדורגלנים בכירים מגיעים להרבה מאוד "דקות קריטיות" (לפחות 45 דקות משחק בפחות מחמישה ימי מנוחה בין משחק למשחק), ושהדבר הזה מוביל לפציעות ואף מקצר קריירות. כדי למנוע זאת, עלה הרעיון לקיים פגרות יזומות במהלך העונה, מה שנוכח הנתונים נראה מתבקש.
לפי מחקר, שחקנים בינלאומיים נמצאים במהלך עונה כ־67 אחוזים מהזמן ב"דקות קריטיות". קשרה של מנצ'סטר יונייטד, ברונו פרננדס, בילה בארבעת החודשים הראשונים של השנה 100 אחוזים מהזמן ב"דקות קריטיות". נראה שלא במקרה הוא חווה דעיכה ביכולתו בפתיחת העונה הנוכחית.
הבעיה היא שהנורות האדומות האלה לא נדלקות אצל מקבלי ההחלטות. במקום לקצץ, לרווח ולאפשר מנוחה, הנטייה של פיפ"א ואופ"א היא לדחוס עוד ועוד כדורגל לתוך הלו"ז, שתיכף מתפקע. ליגת האלופות בקרוב תשיק פורמט חדש שיוסיף עוד קבוצות, עוד מפגשים ועוד כ־100 משחקים, כשבמקביל - במוחו של נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, ממשיך להתגלגל במלוא המרץ הרעיון של מונדיאל בכל שנתיים.
אף אחד לא מוכן לוותר על החלק שלו בעוגה, משחקים נשלחים ליעדים אקזוטיים, טורנירים נפרשים על פני יבשות, והסוללה של השחקנים מתרוקנת מהר מדי. "זה יותר מדי כדורגל", קבע גם מאמנם של ליאל עבדה וניר ביטון בסלטיק, אנג'ה פוסטקוגלו. "השחקנים לא מצליחים להחלים, וקשה לבנות ככה שגרה".
שלא יהיה ספק, כדורגל זה טוב. אנחנו בעד, אוהבים ואוהדים, אבל יש תחושה שהשנה זה הגיע לממדים של מנת יתר. מילא לצופים, שנאלצים לשבור בהונות תוך כדי זפזופ, אבל בעיקר לשחקנים עצמם, שמתקשים לעמוד בעומס ומבלים בחדרי הטיפולים יותר מאשר על כר הדשא.
אז נכון, 2021 היתה שונה ונדרשו אילוצים מסוימים כדי להכניס לתוכה את כל מה שנדחה ובוטל, ולכן התקווה היא ש־2022 תהיה קצת יותר מתונה. בקיצור - תביאו כדורגל, והרבה, אבל גם תביאו את הזכות האדירה להתגעגע ולחכות קצת בין משחק למשחק.
נ.ב - ב־2022 יהיה מונדיאל. בנובמבר, בקטאר. צריך לסיים עונה ולהתחיל עונה, ובעצם אין סיכוי שהשחקנים יקבלו מנוחה גם בשנה הבאה.
