המשחק המרכזי של רבעי הגמר התקיים במינכן, כשבלגיה, הנבחרת המבוגרת בטורניר, ידעה שזו כנראה ההזדמנות האחרונה של תור הזהב שלה להביא גביע. איטליה, שלא העפילה למונדיאל, נראית פשוט נהדר מאז הגעתו של מנצ'יני וככל שהיורו מתקדם, היא גם מתחילה להאמין שהגביע בהחלט בהישג יד.
למרות שתפוסת קהל במינכן הוגבלה ל 20% (14,500), אווירת היורו בהחלט הורגשה בעיר. אוהדים בלגים ואיטלקים צבעו את מרכז העיר, נהנו מבירה גרמנית משובחת (בכמויות נאות ביותר) ולא הפסיקו לשיר ולשמוח.
איטליה הגיעה אחרי ניצחון קשוח בהארכה על אוסטריה ומנצ'יני החליט לפתוח עם אנריקו קייזה, שעלה כמחליף והעלה אותו ליתרון בהארכה, כשברארדי יורד לספסל. קייליני הוותיק והטוב, שנפצע והוחלף בדקה ה-24 מול שוויץ במשחק השני של שלב הבתים, חזר להרכב על חשבונו של אצ'רבי ועלה עם סרט הקפטן.
בלגיה, שהגיעה לרבע הגמר אחרי שהדיחה את אלופת אירופה פורטוגל, התעסקה מרגע סיום אותו משחק בכשירות של דה בריינה ואדן הזאר שסיימו אותו פצועים. אז דה בריינה הצליח להתאושש ופתח במרכז הקישור, אבל הזאר לא, וכאן הגיעה ההפתעה של מרטינז בהרכב, כשג'רמי דוקו, שנתון 2002, מרן הצרפתית, ששיחק עד כה רק 75 דקות בטורניר, תפס את מקומו בחוד לצידו של לוקאקו.
האיטלקים נראו נהדר מהרגע הראשון. שלישיית הקישור התעללה בטילמאנס וויטסל ששחו באמצע ולא באשמתם, ושני שחקני קו שמאל, אינסנייה וספינצולה, עבדו בתיאום מושלם ועשו חיים קשים למונייה ואלדרווירלד שהגיע לעזור. מנצ'יני בנה נבחרת נהדרת שמשחקת כדורגל שמשלב את הקשיחות האיטלקית, שאותה מייצגים בונוצ'י, קייליני ודי לורנצו, לבין הטיקי טאקה הספרדי שאת התפקיד של צ'אבי, אינייסטה ובוסקטס תופסים ז'אורז'יניו, וראטי ובארלה.
אלמלא יום חלש של אימובילה וטעות שיפוט בשניות הסיום של המחצית הראשונה, האיטלקים היו גומרים את המשחק אחרי 45 דקות. במחצית השניה הבלגים ניסו לשנות וליזום, אבל זה היה מעט מידי ומאוחר מידי והבלגים כנראה איבדו את הצ'אנס האחרון של רוב שחקני הסגל להשיג תואר עם הנבחרת.
בחצי הגמר יחכו לאיטלקים הספרדים בקרב בין הטיקי הטאקה המחודש של מנצ'יני למקור. אלמלא האובדן של ספינצולה, השחקן הכי טוב של איטליה עד כה, שנפגע בגיד אכילס בדקה ה 79 וסיים את הטורניר, האיטלקים היו פייבוריטים. אבל הפציעה הזו, שמחלישה משמעותית את הצד הדומיננטי של התקפת איטליה, הופכת את המפגש לכזה ששום תוצאה שתתקבל בו לא תפתיע. ועם כל זאת, בלי קשר לאיך יסתיים הטורניר, איטליה הראתה לכל מי שהספיד אותה כשהיא כשלה להעפיל למונדיאל 2018, שהיא חזרה ובענק.
